אני מסיימת כיתה ו' וכתבתי למחנכת שלי משהו, אשמח לחוות דעת

(שם המחנכת), היום נגמרות שנתיים שלמות שלנו ביחד
אבל שנתיים איתך זה לא סתם תקופה שעוברת ונשכחת, זה מסע שלם שזכיתי לעבור עם מישהי שראתה אותי באמת. את תמיד היית הרבה יותר
מסתם מחנכת בשבילי. היית דמות שהאמינה בי, הקשיבה לי, והובילה אותי לאורך כל הדרך עם סבלנות, לב פתוח, אמון וכל מה שרק הייתי צריכה בשביל להמשיך. לימדת אותי להיות מי שאני, לבחור את הדרך שלי ולא לוותר לעצמי. בכיתה שלנו תמיד הרגשתי נראית ושייכת וזה בגלל שבנית לנו מקום שראית את כולנו, את כל הכיתה. תמיד הקשבת, היית הוגנת, לא וויתרת בקלות ולא פספסת אף ילד וילדה. ומזה גם אנחנו למדנו להיות ככה. כל מה שעשית בשבילנו לא מובן מאליו בכלל ואני מודה לך על כל רגע שהתאמצת בשבילנו, גם אם באותו הרגע לקחנו אותו כמובן מאליו. אני בחיים לא אשכח אותך ואת הרגעים שלנו ככיתה. את הימי הולדת, הקידושים בשישי וכל הדברים שאיחדו אותנו. לשנתיים האלה תמיד יהיה מקום בלב שלי לא משנה מה. אז תודה לך (שם המחנכת) על כל מה שנתת. על החום, ההקשבה, המילים הנכונות ברגעים הנכונים, ועל המאמץ הרב שעשית בשבילנו.
אמנם עכשיו אני ממשיכה קדימה, למקום חדש. אבל את תמיד תישארי איתי, חלק ממי שאני.
אוהבת אותך מאוד, ותמיד אזכור אותך.
מ(השם שלי)❤