אשמח לשמוע את דעתכם לשיר שכתבתי

מהות: סקר

כמו לכולם, גם לי יש חצר,
ערוגת פרחים, וסנה בוער.

מתוך הסנה שומע קולות,
להוציא עם ממצרים, ולפרוץ גבולות.

ומשום מה, העם הזה, זה אני,
עם שכבול ומשועבד שנים בשבי.

כמו יונה בורח מהשכינה, והנבואה,
די טוב לי בבועה.

ושוב דורך על הפרחים,
כרגיל מצלק לעצמי את החיים.

והדשא, של השכנים ממול,
גן עדן. טהור כמו חודש אלול.

הקולות, ממשיכות להישמע,
אומרים שרק השוטים ראויים לנבואה.

ואולי אני השוטה,
שחיי כאב על עצמי עוטה.

במקום לגדול, ולפרוח,
חיי צער וסבל בגופי מארח.

ושוב, דורך על הפרחים,
רמיסת חיי גאולה אישיים.