5 תשובות
שזה לא אותו סימן ניקוד..
קמץ תנועה גדולה
פתח תנועה קטנה
בדיבור אותו צליל אבל בצורה זה שונה
בקמץ קומצים את הפה מה שמוציא צליל יותר חזק ובפתח פותחים את הפה - צליל חלש.
בהגייה הטבריינית, ממנה ירשנו את סימני־הניקוד, הבחינו בין שבע תנועות נפרדות, לצד תנועות חטופות שלרוב מקורן משינוי הטעמה.
הפתח, ככל הנראה, היה דומה לפתח של ימנו, אך הקמץ היה בין חולם לפתח ודרש קמיצה של השפתיים.
בנוסף, לא הייתה הבחנה בין קמץ גדול וקטן, זאת נוצרה מאוחר יותר במעתקי ההגייה בהן הקמץ הידמה לפתח או לחולם בהתאם להגאים שסביבו.
גם הסגול היה בין הפתח והצירי.

ההבחנה בין תנועות קצרות וארוכות היא הבחנה מאוחרת יותר, שהגיעה מאנשי דקדוק בימי־הביניים במטרה לחזות את סימני־הניקוד כשההגייה הבחינה בין חמש תנועות בלבד.
יש המשערים שהייתה הבחנה בין קבוץ ושורוק ובין הצירי והחיריק הקטנים לגדולים, אך אין בידנו מידע כדי לאשש השערות אלו ויתכן שפשוט מדובר בשימוש בלתי־סדיר באימות־קריאה במקרא, אשר הטבריינים נמנעו מלשנות.