אם אני רק שורטת את הידיים כאילו עם הציפורניים לא עמוק זה פ.ע?

לא

אם את עושה את זה כמטרה להכאיב לעצמך אז כן זו פגיעה עצמית לכל דבר אומנם בלי צלקות וכאב כמו של חתך אבל את עדיין מנסה להכאיב לעצמך
אבל אם זה נגיד מלחץ או משהו אחר אז לא

בגדול כן
אבל בקטן? תלוי נורא מאיפה זה נובע, מתי זה קורה, מה התדירות של זה?

אני נגיד מתעסקת המון בשיער שלי ולפעמים זה מגיע למצב של תלישת שיערות (לא במודע או במתכוון) יש הפרעה נפשית תורדנית ממש שמוגדרת בדיוק ככה
אבל כשמסתכלים על זה שניה יותר לעומק מבינים שזה לא מגיע ממקום של חרדה כלשהי אלא סתם צורך בהתעסקות במשהו משעמום ואפשר למצוא תחליף לזה בכדור לחץ או אפילו שרוכים (כל משהו שיוצר גירוי תחושתי), הרעיון בתעסוקה אצלי זה לא הכאב אלא עצם ההתעסקות.

אז בגלל זה חשוב להבין מאיפה זה מגיע

שואל השאלה:
כי אני כועסת על עצמי על דברים שעשיתי ובגלל הערות של אחרים אני מחזקת את מה שהם אמרו לי בראש ושורטת את עצמי על כמה שאני שונאת את עצמי ולפעמים זה מכאב לא יודעת להסביר

xoxo^
האמת שיש קשר גם לאכילת ציפורניים הכל בגדר הכמה זה קורה, אבל סתם בשביל שתחכימי

ההתנהגות נקראת טריכוטילומניה (trichotillomania), והיא מוגדרת כהפרעה נפשית שבה אדם חש דחף כפייתי לתלוש שיער מהקרקפת, הגבות, הריסים או אזורים אחרים בגוף גם כשזה גורם לפגיעה פיזית, כאב או מצוקה
תלישת השיער נעשית כדי להקל על מתח רגשי, חרדה, כעס או כאב נפשי, זו לעיתים דרך לא מודעת להעניש את הגוף או לפרוק רגש וזה דומה באופיו לפגיעות עצמיות אחרות (כמו חיתוך)

ולשואלת השאלה-
ממליצה לך לפנות לגורם מקצועי ❤
זה בסדר לבקש עזרה ומעולה שכתבת פה את מה שעל ליבך, אבל נראה שעדיף שגורם מקצועי יתערב בעניין.
את חשובה ואהובה וגם הגוף שלך חשוב ואהוב, מאחלת לך לראות את עצמך דרך עיניים טובות.

שואל השאלה:
לעע אני לא בנאדם של רגשות או בנאדם שיכול לבקש עזרה

תלוי בנסיבות

שואל השאלה:
איזה נסיבוץ

שואל השאלה:
נסיבות*

נגיד למה את עושה את זה לדעתך(תכתבי לי בפרטי אענה בבוקר-אם נוח לך מוזמנת לסנן אני חתול אני לא אנבח עליך)

שואל השאלה:
כי כואב לי הלב וגם ביגלל שאני שונאת את עצמי

אני חשובת שכן, אבל לא ברמה מוגזמת. פשוט תשתדלי פחות לעשות את זה

כדי שלא ידרדר חס וחלילה

היי לך,
מהמילים שלך עולה הכאב שמציף ומוצא את הדרך החוצה בעזרת השריטות שתיארת... שומעת את חוסר שביעות הרצון שלך מעצמך, את הביקורתיות ... מבינה ממה שכתבת שהרגשות המכבידים כלואים בתוכך ואת לא משתפת אחרים בתחושות הקשות שאת מרגישה... ניכר עד כמה את רוצה למצא את הדרך להשתחרר מהלופ הזה... וכמו ששר אלון עדר "... אתה לא לבד, תראה כוכב קטן אחד...בוא, תשען מדי פעם כשמזדמן"
כמה לא ברור מאליו שמצאת את הכח בתוכך לשתף ולהתייעץ . לא קל להישאר לבד עם המחשבות שתיארת. כתבת שקשה לך לבקש עזרה אבל לעתים לדבר עם מישהו שסומכים עליו או עם איש מקצוע יכול לעזור ולהקל את ההתמודדות עם הקשיים שנתקלים בה בדרך.
כמתנדבת בעמותת סה"ר, מזמינה אותך לצ'אט שלנו - אפשר לדבר, לשתף בתחושות ובמחשבות. המתנדבים שלנו שם בשבילך גם הערב. מצרפת את הלינק להתקשרות וניתן לפנות גם בווטסאפ במספר 055-9571399.

שלך,
מתנדבת סה"ר