אני אמורה להתחיל את הקורס שלי בצבא ביום רביעי ואני ממש ממש בלחץ

יקרה,

נשמע שהלב שלך מוצף ממש לקראת תחילת הקורס, אולי גם קצת מהמעבר החד בין הבית הרגוע לבין מה שמרגיש כמו מציאות אינטנסיבית במיוחד.
מתוך מה שכתבת אפשר לחוש עד כמה קשה לך עכשיו הפער בין המנוחה שהייתה, לבין מה שמחכה לך בבסיס, עם כללים, מסגרת ולחץ להספיק המון דברים, ונראה שהכל יחד מביא איתו עומס גדול, אולי גדול מדי כדי להתמודד לבד עם כל זה.

הזכרת גם את החשש שלא תוכלי לתפוס מיטה שמתאימה לך והפחד שמתלווה לזה נשמע כל כך מוחשי, כאילו הגוף שלך כבר מרגיש את זה מראש.
הבכי שאת מתארת יכול להיות ביטוי עמוק למתח ולצורך בפריקה, כשהכל בפנים רגיש ממש.

אם ירגיש לך נכון, אני מזמינה אותך להיכנס לצאט של סה"ר ולשתף עוד - לפעמים עצם הדיבור עוזר לשים רגע את הקושי על שולחן משותף, ולהרגיש קצת פחות לבד איתו. בלי למהר לשנות דבר, אלא פשוט להיות.
אנחנו מחכים לך גם בצ'אט, שאליו מצרפת קישור, וגם בוואצאפ - 055-9571399.

שלך,
מתנדבת סה"ר.

קודם כל תרגעי, תשתי מים תחשבי על משהו חיובי
אני כבר משהו כמו חצי שנה בסדיר, ואני יכול להגיד שהקורסים הרבה יותר קלילים מהטירונות, כן עדיין יש משמעת אבל זה יותר פשוט.
תנסי פשוט להתחבר לסגל, כם באמת יהיה קשה לך ויראו את זה לא יכריחו אותך לעשות יותר מדי ויתנו לך לנוח פה ושם