"איך הגענו למצב שאנשים מוכנים לשנוא אחד את השני רק בגלל הכיפה או החולצה שהם לובשים?

שואל השאלה:
"האמת? רובנו לא בחרנו כלום. לא את ההורים, לא את הרחוב, לא את בית הספר - רק כשהתבגרנו התחלנו לשאול שאלות. אז לשנוא מישהו בגלל איפה הוא התחיל זה לא רק טיפשי זה גם עצוב. כל אחד היה יכול להיוולד במקום אחר. במקום לשנוא תסתכלו בעיניים ותשאלו: מה באמת שונה בינינו, חוץ מהסיפור שסיפרו לנו?"

שואל השאלה:
זה לא באמת משנה לי על מה השנאה עצם זה שיש שנאה זה הבעיה וזה לא באמת משנה על מה כך אני אישית חושב
יש לך דעה אחרת אז תנסי להסביר לי למה זה לא בעיה שתהיה שנאה

שואל השאלה:
שוב פעם את אומרת עובדות את לא מסבירה למה אני חושב שעם אנחנו נישאר אחד את השני זהו סיכון ביטחוני שיביא להרוגים חד משמעית ללא ספק
עם את חושבת אחרת שזה לא סיכון ביטחוני אוי משהו אחר תסבירי

שואל השאלה:
סליחה נשנאה ולא נישאר

שואל השאלה:
ממש לא ודבר שני עם אני הייתי יכול להתגייס (אני ספציפית עושה שירות במד"א כי אנחנו לא כאילו חרדים אבל אני מדבר מהראש של חברים שלי שאני לגמרי מבין אותם)
הייתי מתגייס פשוט אני בטוח בזה שעם אני יתגייס ולא משנה באיזה פלוגה חרדית כזאת אוי אחרת אני ילך אני לא יצא משם באותה רמה דתית שבה נכנסתי ואני מדבר מניסיון של כמה בני דודים חברים
אז נכון שאני צריך להתגייס אבל יש לי בחיים סדרי עדיפויות והיהדות אצלי היא במקום הראשון ועם זה יפגע ואפילו בקצת אני כבר לא יכול להתגייס

מה זאת אומרת איך הגענו? במשך אלפי שנים בני אדם שונאים אחד את השני בגלל הפרטים הכי קטנים. רק לפני כמה שנים הייתה כנסייה באמריקה שהתפצלה בגלל רצון לשנות את צבע השטיח של הכנסייה וזה הוביל לפתיחה של כנסייה אחרת מהצד השני של הרחוב ואז שתיהן התחילו בריב אקטיבי שכלל ירי.
אנשים ששנה לפני כן התפללו יחד התחילו לירות אחד על השני... כי הם לא הצליחו להחליט בין שטיח אדום לשטיח כחול.