אני בסיירת ואני רוצה לרדת אבל מרגיש אפס

תקשיב אם זה לא בשבילך ואתה מרגיש שזה לא מתאים לך אל תתבייש לרדת מזה
ניסית נתת מעצמך ולא תמיד זה הולך,זה לא בשביל כולם לוחמה ובטח שלא סיירת אתה לא היחיד שמרגיש ככה תהיה בטוח עדיף שתקל על עצמך פיזית ונפשית אני בטוחה שתצליח לתת יותר מעצמך בתפקיד אחר כשאתה עושה אותו בלב שלם

לא הבנתי מה הסיבה שאתה רוצה לרדת, לכל מי שעושה בסיס סגור אין חיים מחוץ לצהל, אבל זה חלק בחיים שאתה תורם את הזמן הזה למדינה ובגלל שאתה בסיירת אז יהיו לך כנראה חמשושים ברזל אחרי ההכשרה ככה שזה ישתפר
ההורים דואגים?מה חדש
לגבי הפציעה בגב אתה יכול להגיד אם זו פציעה רצינית או שאתה יכול להסתדר איתה

^מה אתה רציני שהשוות בין כל מי שבבסיס סגור ללוחמה,לוחמה חד משמעית לוקחת לך את כל החיים אתה יוצא (אולי) כל שבועיים וגם אז אתה מבזבז את שישי שבת על שינה ואתה לא נמצא אפילו בחגים

מה חדש, אלפים עשו זאת לפנייך ואלפים יעשו זאת אחרייך, לא רק ההורים שלו דואגים ולא רק לו הגב הכואב, זה חלק מהשירות הקרבי

^מה הקשר למה שרשמתי-
אתה רשמת שכל מי שבבסיס סגור חווה את זה. לא כל מי שבשירות קרבי תלמד להתנסח אתה יודע יש גם גוב בבסיס סגור

התכוונתי מהבחינה של אין לי חיים, גם גוב שבבסיס סגור סוגר שבועיים
גם אם טעיתי ספציפית בזה זה לא מבטל את שאר מה שכתבתי

ממש לא. יש לי גם אח בקרבי שיוצא אולי כל שבועיים ואין חג שהוא לא סגר בעזה מאז ה7.10 ויש לי חברות גוב בבסיס סגור שיוצאות כל שבוע וחג אין אפילו מה להשוות..וזה כן מבטל את שאר מה שרשמת כי נכון כמעט כל לוחם עובר את זה אבל אתה דיברת על כל מי שבבסיס סגור שזה כולל אנשים שעושים שבוע שבוע וכל תפקיד אחר אז שוב פשוט תלמד להתנסח,בסיס סגור זה כללי מידי.