6 תשובות
דבר תורה לשבת: כוחה של הכרת הטוב והסתכלות חיובית
שבת שלום לכולם!
פרשת השבוע, על כל פרטיה ורבדיה, מזכירה לנו בכל פעם מחדש את ההשגחה האלוקית והברכה שמקיפה אותנו. אך לא תמיד קל לראות את הברכה הזו בתוך שגרת החיים העמוסה, האתגרים והדאגות.
אנו חיים בעידן שבו הקצב מהיר, הדרישות רבות, ולעיתים קרובות אנו מתמקדים במה שחסר לנו, במה שלא הצלחנו להשיג, או בבעיות שמטרידות אותנו. קל מאוד ליפול למלכודת של חוסר שביעות רצון, או להשוות את עצמנו לאחרים ולהרגיש ש"אין לי מספיק".
אבל התורה, ובעיקר יום השבת, באים ללמד אותנו שיעור חשוב: את כוחה של הכרת הטוב והסתכלות חיובית.
יום השבת, שכל מהותו היא מנוחה מקדושה וניתוק מטרדות החול, מזמין אותנו לעצור. לעצור את המרוץ, להניח בצד את מה שמטריד אותנו, ולהתבונן מחדש על כל הטוב שיש לנו. זהו יום שבו אנו מקבלים מתנה אדירה הזדמנות לשבת עם המשפחה, לאכול יחד, לשוחח, ללמוד תורה, ולהרגיש את הברכה הקיימת בחיינו.
חכמינו לימדו אותנו את חשיבות מידת ההכרת הטוב. זה לא רק עניין של נימוס לומר "תודה", אלא זו גישה פנימית שמשנה את כל המציאות שלנו. כשאנחנו מתרגלים להכיר בטוב, לדברים הקטנים והגדולים כאחד על הבריאות, על הבית, על המשפחה, על הפנסה, על היכולת לקום בבוקר, על אור השמש אנחנו פותחים פתח לשפע גדול יותר להיכנס לחיינו.
הסתכלות חיובית זו אינה התעלמות מהקשיים, אלא בחירה מודעת איפה לשים את הפוקוס. היא מאפשרת לנו להתמודד עם אתגרים מתוך מקום של כוח ותקווה, ולא מתוך חולשה וייאוש. היא מלמדת אותנו להעריך את מה שיש, במקום להתמקד במה שאין.
שבת זו, בואו ננסה כל אחד ואחת מאיתנו לקחת על עצמנו משהו קטן: לנסות להתמקד בדברים הטובים. לומר תודה, באמת מתוך הלב, על כל דבר קטן וגדול. לראות את חצי הכוס המלאה. זוהי עבודה פנימית, אבל יש לה השפעה עצומה על השלווה הפנימית שלנו, על היחסים שלנו עם הסובבים אותנו, ועל כל ההוויה שלנו.
שבת שלום ומבורך, ושתזכו כולנו להרבות הכרת הטוב בחיינו.
שבת שלום לכולם!
פרשת השבוע, על כל פרטיה ורבדיה, מזכירה לנו בכל פעם מחדש את ההשגחה האלוקית והברכה שמקיפה אותנו. אך לא תמיד קל לראות את הברכה הזו בתוך שגרת החיים העמוסה, האתגרים והדאגות.
אנו חיים בעידן שבו הקצב מהיר, הדרישות רבות, ולעיתים קרובות אנו מתמקדים במה שחסר לנו, במה שלא הצלחנו להשיג, או בבעיות שמטרידות אותנו. קל מאוד ליפול למלכודת של חוסר שביעות רצון, או להשוות את עצמנו לאחרים ולהרגיש ש"אין לי מספיק".
אבל התורה, ובעיקר יום השבת, באים ללמד אותנו שיעור חשוב: את כוחה של הכרת הטוב והסתכלות חיובית.
יום השבת, שכל מהותו היא מנוחה מקדושה וניתוק מטרדות החול, מזמין אותנו לעצור. לעצור את המרוץ, להניח בצד את מה שמטריד אותנו, ולהתבונן מחדש על כל הטוב שיש לנו. זהו יום שבו אנו מקבלים מתנה אדירה הזדמנות לשבת עם המשפחה, לאכול יחד, לשוחח, ללמוד תורה, ולהרגיש את הברכה הקיימת בחיינו.
חכמינו לימדו אותנו את חשיבות מידת ההכרת הטוב. זה לא רק עניין של נימוס לומר "תודה", אלא זו גישה פנימית שמשנה את כל המציאות שלנו. כשאנחנו מתרגלים להכיר בטוב, לדברים הקטנים והגדולים כאחד על הבריאות, על הבית, על המשפחה, על הפנסה, על היכולת לקום בבוקר, על אור השמש אנחנו פותחים פתח לשפע גדול יותר להיכנס לחיינו.
הסתכלות חיובית זו אינה התעלמות מהקשיים, אלא בחירה מודעת איפה לשים את הפוקוס. היא מאפשרת לנו להתמודד עם אתגרים מתוך מקום של כוח ותקווה, ולא מתוך חולשה וייאוש. היא מלמדת אותנו להעריך את מה שיש, במקום להתמקד במה שאין.
שבת זו, בואו ננסה כל אחד ואחת מאיתנו לקחת על עצמנו משהו קטן: לנסות להתמקד בדברים הטובים. לומר תודה, באמת מתוך הלב, על כל דבר קטן וגדול. לראות את חצי הכוס המלאה. זוהי עבודה פנימית, אבל יש לה השפעה עצומה על השלווה הפנימית שלנו, על היחסים שלנו עם הסובבים אותנו, ועל כל ההוויה שלנו.
שבת שלום ומבורך, ושתזכו כולנו להרבות הכרת הטוב בחיינו.
יש גם עוד אחד(:
בפרשת בחוקותי כתוב "אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הֳשַׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ" כלומר הקדוש ברוך הוא אומר לנו שהסיבה לגלות היא בגלל שאנחנו לא שומרים את השמיטה והיובל ויש כאן שאלה עצומה! למה דווקא על המצוות האלה יש עונש גלות ולא על מצוות אחרות?
בתור הקדמה חשוב להדגיש שהעונשים שכתובים בפרשה הם לא מנקמנות חס ושלום אלא תוצאה ישירה של המעשים שלנו כמו אדם שנוגע באש ונכווה זה לא עונש אלא תוצאה ישירה
עם ישראל לכאורה כלפי חוץ נראה כאילו כל אדם הוא יחיד בפני עצמו ואנחנו רגילים לחשוב שכל אחד צריך לשמור תורה ומצוות בפני עצמו בלי קשר לשאר עם ישראל במיוחד במצוות הפרטיות כמו תפילין וציצית אבל האמת היא שבפנימיות עם ישראל במקור שלו הוא אחד ממש (מה שנקרא "כנסת ישראל") וכל מצווה שיהודי עושה גם אם היא נראית אישית - בפנימיות שלה היא מצווה לכלל עם ישראל וכל עם ישראל מתברך מאותה המצוות ולא רק האדם הפרטי
בניגוד לאותן מצוות פרטיות שאפשר לחשוב ולטעות שכל אחד חי לעצמו במצוות הציבוריות כמו שמיטה ויובל אנחנו רואים גם ברובד החיצוני את הפנימיות של עם ישראל שכולנו אחד ממש והסיבה לזה היא בגלל שאפשר לקיים את אותן המצוות רק כשעם ישראל נמצא ביחד בארץ ישראל ואותן המצוות גורמות לנו לצאת מהמחשבה שכל אחד מאיתנו חי בתור יחיד ושקוע בעצמו והן ומכניסות אותנו למציאות חיים עצומה שבה אנחנו חלק מגוף אחד שנקרא עם ישראל וזאת הסגולה של שנות השמיטה והיובל - לחיות חיים כלליים של התמסרות למען עם ישראל
מכל זה יוצא שיסוד מצוות השמיטה הוא אור השכינה כי לעומת שאר השנים שבהן אור השכינה הוא נסתר ובעקבות זה אנחנו רואים את עצמנו בתור יחידים - בשנות השמיטה והיובל אור השכינה מתגלה החוצה וכלל עם ישראל נראה כגוף אחד ממש(!) וזה בדיוק המהות לזה שאנחנו יושבים בארץ ישראל - בשביל לגלות את אור הנשמה הכללית של עם ישראל
כשאדם לא שומר את השמיטה והיובל המשמעות היא שהוא מנתק את עצמו מאור השכינה ומהאור הכללי של עם ישראל וכל זה בגלל שהוא חושב על עצמו בתור אדם יחיד לעומת זאת כשהאדם שומר שמיטה אז זה כביכול כמו דבק שגורם לעם ישראל להיות ביחד ואור השכינה מאיר בצורה עצומה וכל זה בגלל שהוא רואה את עם ישראל כאחד ממש
וכאן טמונה התשובה לשאלה ששאלנו בהתחלה "למה דווקא על המצוות האלה יש עונש גלות?" והתשובה היא בגלל שמתי שעם ישראל לא שומר שמיטה ותופס את עצמו כהרבה יחידים - אז אין את מה ששומר עלינו מחוברים אחד לשני וממילא יוצא שכלל עם ישראל מתפורר לרסיסים ויוצא לגלות ולעומת זאת מתי שעם ישראל שומר שמיטה ומבין שהוא באמת אחד ממש - אז יהיה את "הדבק" הזה ששומר עלינו מאוחדים וממילא יוצא שכל עם ישראל הוא כולו אחד ובשעה שעם ישראל כולו אחד זה מה שגורם לגילוי השכינה ולגאולה השלמה
שבעזרת השם נזכה לראות ולהרגיש בפועל ממש שכולנו כל עם ישראל הוא אחד ושנזכה לראות את הגאולה השלמה שתבוא על ידי משיח צדקינו במהרה בימינו אמן ואמן שבת שלום ומבורך! (:
בפרשת בחוקותי כתוב "אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הֳשַׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ" כלומר הקדוש ברוך הוא אומר לנו שהסיבה לגלות היא בגלל שאנחנו לא שומרים את השמיטה והיובל ויש כאן שאלה עצומה! למה דווקא על המצוות האלה יש עונש גלות ולא על מצוות אחרות?
בתור הקדמה חשוב להדגיש שהעונשים שכתובים בפרשה הם לא מנקמנות חס ושלום אלא תוצאה ישירה של המעשים שלנו כמו אדם שנוגע באש ונכווה זה לא עונש אלא תוצאה ישירה
עם ישראל לכאורה כלפי חוץ נראה כאילו כל אדם הוא יחיד בפני עצמו ואנחנו רגילים לחשוב שכל אחד צריך לשמור תורה ומצוות בפני עצמו בלי קשר לשאר עם ישראל במיוחד במצוות הפרטיות כמו תפילין וציצית אבל האמת היא שבפנימיות עם ישראל במקור שלו הוא אחד ממש (מה שנקרא "כנסת ישראל") וכל מצווה שיהודי עושה גם אם היא נראית אישית - בפנימיות שלה היא מצווה לכלל עם ישראל וכל עם ישראל מתברך מאותה המצוות ולא רק האדם הפרטי
בניגוד לאותן מצוות פרטיות שאפשר לחשוב ולטעות שכל אחד חי לעצמו במצוות הציבוריות כמו שמיטה ויובל אנחנו רואים גם ברובד החיצוני את הפנימיות של עם ישראל שכולנו אחד ממש והסיבה לזה היא בגלל שאפשר לקיים את אותן המצוות רק כשעם ישראל נמצא ביחד בארץ ישראל ואותן המצוות גורמות לנו לצאת מהמחשבה שכל אחד מאיתנו חי בתור יחיד ושקוע בעצמו והן ומכניסות אותנו למציאות חיים עצומה שבה אנחנו חלק מגוף אחד שנקרא עם ישראל וזאת הסגולה של שנות השמיטה והיובל - לחיות חיים כלליים של התמסרות למען עם ישראל
מכל זה יוצא שיסוד מצוות השמיטה הוא אור השכינה כי לעומת שאר השנים שבהן אור השכינה הוא נסתר ובעקבות זה אנחנו רואים את עצמנו בתור יחידים - בשנות השמיטה והיובל אור השכינה מתגלה החוצה וכלל עם ישראל נראה כגוף אחד ממש(!) וזה בדיוק המהות לזה שאנחנו יושבים בארץ ישראל - בשביל לגלות את אור הנשמה הכללית של עם ישראל
כשאדם לא שומר את השמיטה והיובל המשמעות היא שהוא מנתק את עצמו מאור השכינה ומהאור הכללי של עם ישראל וכל זה בגלל שהוא חושב על עצמו בתור אדם יחיד לעומת זאת כשהאדם שומר שמיטה אז זה כביכול כמו דבק שגורם לעם ישראל להיות ביחד ואור השכינה מאיר בצורה עצומה וכל זה בגלל שהוא רואה את עם ישראל כאחד ממש
וכאן טמונה התשובה לשאלה ששאלנו בהתחלה "למה דווקא על המצוות האלה יש עונש גלות?" והתשובה היא בגלל שמתי שעם ישראל לא שומר שמיטה ותופס את עצמו כהרבה יחידים - אז אין את מה ששומר עלינו מחוברים אחד לשני וממילא יוצא שכלל עם ישראל מתפורר לרסיסים ויוצא לגלות ולעומת זאת מתי שעם ישראל שומר שמיטה ומבין שהוא באמת אחד ממש - אז יהיה את "הדבק" הזה ששומר עלינו מאוחדים וממילא יוצא שכל עם ישראל הוא כולו אחד ובשעה שעם ישראל כולו אחד זה מה שגורם לגילוי השכינה ולגאולה השלמה
שבעזרת השם נזכה לראות ולהרגיש בפועל ממש שכולנו כל עם ישראל הוא אחד ושנזכה לראות את הגאולה השלמה שתבוא על ידי משיח צדקינו במהרה בימינו אמן ואמן שבת שלום ומבורך! (:
אשמח! בפרשת השבוע במדבר, שהיא הפרשה הפותחת את ספר במדבר אפשר להתמקד בנושא של סדר, אחריות וקהילה.
הנה דבר תורה קצר:
---
פרשת במדבר כוחו של הסדר וחשיבותו של כל אחד ואחת
ספר במדבר נפתח בציווי על מפקד בני ישראל:
"שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כׇּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל..." (במדבר א', ב').
למה התורה בוחרת לפתוח את ספר המסע במדבר דווקא במפקד אוכלוסין? הרי לכאורה מדובר בפרטים טכניים מספרים, שמות, שבטים. אבל חז"ל מלמדים אותנו שהמפקד הזה מבטא את הערך של כל אחד ואחת מבני ישראל.
"שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ" לשון של נשיאות, הרמה. הקב"ה מצווה את משה ואהרן להרים את ראשו של כל אדם, לומר לו: "אתה חשוב, אתה שייך, אתה נושא תפקיד".
בנוסף, הסדר שבו ערוכים השבטים מסביב למשכן כל שבט במקומו, עם דגלו, ועם תפקידיו מלמד על הצורך בארגון ותיאום בתוך עם. כל אדם צריך לדעת את מקומו, אך גם לדעת שהוא חלק משלם גדול ממנו מעם ישראל, מהקהילה.
דווקא לפני הכניסה לאתגרי המדבר ולפני המסע הגדול לארץ ישראל, התורה מבקשת להזכיר לנו:
כדי להתקדם צריך סדר. כדי להתקדם צריך כל אחד.
---
שבת שלום! רוצה שאכין גם רעיון קצר שמתאים לשיתוף בבית הכנסת או בבית?
הנה דבר תורה קצר:
---
פרשת במדבר כוחו של הסדר וחשיבותו של כל אחד ואחת
ספר במדבר נפתח בציווי על מפקד בני ישראל:
"שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כׇּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל..." (במדבר א', ב').
למה התורה בוחרת לפתוח את ספר המסע במדבר דווקא במפקד אוכלוסין? הרי לכאורה מדובר בפרטים טכניים מספרים, שמות, שבטים. אבל חז"ל מלמדים אותנו שהמפקד הזה מבטא את הערך של כל אחד ואחת מבני ישראל.
"שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ" לשון של נשיאות, הרמה. הקב"ה מצווה את משה ואהרן להרים את ראשו של כל אדם, לומר לו: "אתה חשוב, אתה שייך, אתה נושא תפקיד".
בנוסף, הסדר שבו ערוכים השבטים מסביב למשכן כל שבט במקומו, עם דגלו, ועם תפקידיו מלמד על הצורך בארגון ותיאום בתוך עם. כל אדם צריך לדעת את מקומו, אך גם לדעת שהוא חלק משלם גדול ממנו מעם ישראל, מהקהילה.
דווקא לפני הכניסה לאתגרי המדבר ולפני המסע הגדול לארץ ישראל, התורה מבקשת להזכיר לנו:
כדי להתקדם צריך סדר. כדי להתקדם צריך כל אחד.
---
שבת שלום! רוצה שאכין גם רעיון קצר שמתאים לשיתוף בבית הכנסת או בבית?
בוודאי! (:
בפרשת בהר כתוב "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר" כלומר הקדוש ברוך הוא מצווה את בני ישראל שמתי שהם יהיו בארץ ישראל אז כל שנה שביעית הם יפסיקו את פעולת האדמה ויפקירו אותה לרבים
לכאורה כשאנחנו מסתכלים על המצווה הזאת היא נורא מוזרה והיא ממש נגד הטבע של האדם כי התפיסה שלנו היא שכל אדם דואג קודם כל לעצמו ואז פתאום התורה באה ואומרת לנו למסור את עצמנו למען הכלל וזה משהו שלכאורה לא תואם את הטבע האנושי!
בשנת השמיטה הקדוש ברוך הוא מבטיח למי שימסור את עצמו למען הכלל שבשנה השישית הקדוש ברוך הוא יתן סיוע גדול והתבואה תתרבה מעבר לרגיל כמו שכתוב "וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים" והדבר הזה מעיד לנו על כך שבשנה השביעית מתגלה דרגה גבוהה של החיים - הדרגה שבה מתגלה באופן ברור שהקדוש ברוך הוא הוא זה שמפרנס ומחייה את העולם
במציאות יש נס גלוי שזה נס שהוא פועל כביכול נגד הטבע באופן מובהק ככה שכולם שמים לב לאותו הנס ובעניין הזה הנס הגלוי דומה לטבע בכך ששניהם גלויים לעיני כולם וההבדל בין שניהם הוא שבטבע מה שגלוי זה פעולת האדם ובנס הגלוי מה שגלוי זה פעולת הקדוש ברוך הוא ולעומת זאת בנס הנסתר גלויה רק הפעולה של האדם אבל בפנימיות מקור הפעולה היא הפעולה האלוקית וכדי לראות את החסדים הגדולים שהקדוש ברוך הוא עושה איתנו בכל יום ויום צריך להתבונן ולהבין שיש את הרובד הגלוי ואת הרובד הנסתר ואסור לנו להתפתות ולראות רק את הרובד הנסתר
מתוך כל זה יוצא שמתי שהאדם מבין שהקדוש ברוך הוא פועל מתוך הטבע ושהקדוש ברוך הוא מנהיג את הכל - האדם יבין ששורש הברכה הוא לא מהחכמה שלו ולא המעשים לו אלא שורש הברכה הוא האמונה בקדוש ברוך הוא ושורש הברכה הוא לא רק במצוות שמיטה אלא בכל המצוות כמו שכתוב בתהילים "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה" ובמיוחד המצוות שקשורות לחומריות כמו מעשרות לקט שכחה פאה וכו' במיוחד המצוות האלה מזכות את האדם בזה שהקדוש ברוך הוא יהיה נוכח בפנימיות המעשים שלו והקדוש ברוך הוא ישרה במעשים החיצוניים שלו ברכה
העובדה הזאת שהקדוש ברוך הוא פועל באופן נסתר מתוך הטבע גורמת לבני אדם לטעות ולחשוב שההצלחה היא רק דרך המעשים שלנו ובגלל שהטבע זה דבר כל כך גלוי קשה לנו לצאת מהאשליה שאומרת שרק האדם אחראי לכל מה שיקרה ובגלל זה קשה לנו להרגיש את האמת הפנימית שהכל מהקדוש ברוך הוא והדבר הזה גורם לשכחה מהבטחון בקדוש ברוך הוא
לכאורה אם לא היינו מצווים לעשות השתדלות היה לנו יותר קל להבין את זה שהקדוש ברוך הוא הוא זה שמנהיג את הכל אבל הקדוש ברוך הוא רוצה שנפעל במציאות ודווקא בגלל שהקדוש ברוך הוא רוצה שנפעל במציאות ודווקא בגלל שהפעולות במציאות עלולות לגרום לשכחה מהבטחון בקדוש ברוך הוא - הוא מצווה אותנו שכל שבע שנים נשתחרר מהטבע ונתחבר אליו ונבין ש-"לַיהוָה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ" כלומר שהכל נובע ושייך לקדוש ברוך הוא וממילא צריך וראוי בעיקר במהלך שנת השמיטה לסמוך על הקדוש ברוך הוא ולהתדבק בו באמונה שלמה כי בשנה הזאת אנחנו מבינים מי באמת מנהל את הכל והשנה הזאת צריכה לתת לנו כח למשך שש השנים הבאות לפעול מתוך מודעות אמיתית לרובד הפנימי של המציאות שבו הקדוש ברוך הוא הוא זה שדואג ואחראי להכל
מתוך כל זה אפשר להבין שהציווי על השמיטה לא נוגד לטבע שלנו בגלל שהטבע האמיתי הוא הטבע של הקדוש ברוך הוא שפועל בניסים הנסתרים כל הזמן וממילא החיבור הזה למימד הנסתר - הוא הדבר המתאים ביותר לעם ישראל כלומר ששנת השמיטה היא השנה הטבעית ביותר בשבילנו השנה שבה אנחנו מגבירים את האמונה שלנו בקדוש ברוך הוא
שבעזרת השם נזכה לראות את הקדוש ברוך הוא כל יום ויום מחדש שנזכה לראות את הפנימיות של המציאות ואת הגאולה השלמה שתבוא על ידי משיח צדקינו במהרה בימינו אמן ואמן שבת שלום ומבורך! (:
בפרשת בהר כתוב "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר" כלומר הקדוש ברוך הוא מצווה את בני ישראל שמתי שהם יהיו בארץ ישראל אז כל שנה שביעית הם יפסיקו את פעולת האדמה ויפקירו אותה לרבים
לכאורה כשאנחנו מסתכלים על המצווה הזאת היא נורא מוזרה והיא ממש נגד הטבע של האדם כי התפיסה שלנו היא שכל אדם דואג קודם כל לעצמו ואז פתאום התורה באה ואומרת לנו למסור את עצמנו למען הכלל וזה משהו שלכאורה לא תואם את הטבע האנושי!
בשנת השמיטה הקדוש ברוך הוא מבטיח למי שימסור את עצמו למען הכלל שבשנה השישית הקדוש ברוך הוא יתן סיוע גדול והתבואה תתרבה מעבר לרגיל כמו שכתוב "וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים" והדבר הזה מעיד לנו על כך שבשנה השביעית מתגלה דרגה גבוהה של החיים - הדרגה שבה מתגלה באופן ברור שהקדוש ברוך הוא הוא זה שמפרנס ומחייה את העולם
במציאות יש נס גלוי שזה נס שהוא פועל כביכול נגד הטבע באופן מובהק ככה שכולם שמים לב לאותו הנס ובעניין הזה הנס הגלוי דומה לטבע בכך ששניהם גלויים לעיני כולם וההבדל בין שניהם הוא שבטבע מה שגלוי זה פעולת האדם ובנס הגלוי מה שגלוי זה פעולת הקדוש ברוך הוא ולעומת זאת בנס הנסתר גלויה רק הפעולה של האדם אבל בפנימיות מקור הפעולה היא הפעולה האלוקית וכדי לראות את החסדים הגדולים שהקדוש ברוך הוא עושה איתנו בכל יום ויום צריך להתבונן ולהבין שיש את הרובד הגלוי ואת הרובד הנסתר ואסור לנו להתפתות ולראות רק את הרובד הנסתר
מתוך כל זה יוצא שמתי שהאדם מבין שהקדוש ברוך הוא פועל מתוך הטבע ושהקדוש ברוך הוא מנהיג את הכל - האדם יבין ששורש הברכה הוא לא מהחכמה שלו ולא המעשים לו אלא שורש הברכה הוא האמונה בקדוש ברוך הוא ושורש הברכה הוא לא רק במצוות שמיטה אלא בכל המצוות כמו שכתוב בתהילים "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה" ובמיוחד המצוות שקשורות לחומריות כמו מעשרות לקט שכחה פאה וכו' במיוחד המצוות האלה מזכות את האדם בזה שהקדוש ברוך הוא יהיה נוכח בפנימיות המעשים שלו והקדוש ברוך הוא ישרה במעשים החיצוניים שלו ברכה
העובדה הזאת שהקדוש ברוך הוא פועל באופן נסתר מתוך הטבע גורמת לבני אדם לטעות ולחשוב שההצלחה היא רק דרך המעשים שלנו ובגלל שהטבע זה דבר כל כך גלוי קשה לנו לצאת מהאשליה שאומרת שרק האדם אחראי לכל מה שיקרה ובגלל זה קשה לנו להרגיש את האמת הפנימית שהכל מהקדוש ברוך הוא והדבר הזה גורם לשכחה מהבטחון בקדוש ברוך הוא
לכאורה אם לא היינו מצווים לעשות השתדלות היה לנו יותר קל להבין את זה שהקדוש ברוך הוא הוא זה שמנהיג את הכל אבל הקדוש ברוך הוא רוצה שנפעל במציאות ודווקא בגלל שהקדוש ברוך הוא רוצה שנפעל במציאות ודווקא בגלל שהפעולות במציאות עלולות לגרום לשכחה מהבטחון בקדוש ברוך הוא - הוא מצווה אותנו שכל שבע שנים נשתחרר מהטבע ונתחבר אליו ונבין ש-"לַיהוָה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ" כלומר שהכל נובע ושייך לקדוש ברוך הוא וממילא צריך וראוי בעיקר במהלך שנת השמיטה לסמוך על הקדוש ברוך הוא ולהתדבק בו באמונה שלמה כי בשנה הזאת אנחנו מבינים מי באמת מנהל את הכל והשנה הזאת צריכה לתת לנו כח למשך שש השנים הבאות לפעול מתוך מודעות אמיתית לרובד הפנימי של המציאות שבו הקדוש ברוך הוא הוא זה שדואג ואחראי להכל
מתוך כל זה אפשר להבין שהציווי על השמיטה לא נוגד לטבע שלנו בגלל שהטבע האמיתי הוא הטבע של הקדוש ברוך הוא שפועל בניסים הנסתרים כל הזמן וממילא החיבור הזה למימד הנסתר - הוא הדבר המתאים ביותר לעם ישראל כלומר ששנת השמיטה היא השנה הטבעית ביותר בשבילנו השנה שבה אנחנו מגבירים את האמונה שלנו בקדוש ברוך הוא
שבעזרת השם נזכה לראות את הקדוש ברוך הוא כל יום ויום מחדש שנזכה לראות את הפנימיות של המציאות ואת הגאולה השלמה שתבוא על ידי משיח צדקינו במהרה בימינו אמן ואמן שבת שלום ומבורך! (:
בוודאי! הנה דבר תורה קצר לשבת:
פרשת השבוע פרשת בחוקותי
הפרשה פותחת במילים: "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם..." (ויקרא כ"ו, ג).
רש"י שואל: מדוע התורה אומרת "אם בחוקותי תלכו" ולא פשוט "אם תשמרו את מצוותי"? הוא מסביר ש"בחוקותי תלכו" משמעו שתהיו עמלים בתורה כלומר, שתתייגעו בלימוד התורה ולא תסתפקו בקריאה שטחית.
מכאן למדים שהתורה לא דורשת מאתנו רק קיום חוקים טכני, אלא גם קשר פנימי ועמוק עם התורה עצמה. הלימוד, ההתעמקות והעמל בתורה הם שמחזקים את הקשר בין האדם לבין הקב"ה.
רעיון לשבת:
השבת היא הזדמנות לעצור, להאט את הקצב, ולהתחבר למהות של חיינו. אחת הדרכים הטובות ביותר לעשות זאת היא דרך לימוד תורה לבד, עם בני המשפחה או בבית הכנסת. כשאנחנו עמלים בתורה מתוך שמחה ורצון אנחנו מגשימים את דבר ה' בפרשת השבוע ומזמינים ברכה ושפע לחיינו.
שבת שלום ומבורך
פרשת השבוע פרשת בחוקותי
הפרשה פותחת במילים: "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם..." (ויקרא כ"ו, ג).
רש"י שואל: מדוע התורה אומרת "אם בחוקותי תלכו" ולא פשוט "אם תשמרו את מצוותי"? הוא מסביר ש"בחוקותי תלכו" משמעו שתהיו עמלים בתורה כלומר, שתתייגעו בלימוד התורה ולא תסתפקו בקריאה שטחית.
מכאן למדים שהתורה לא דורשת מאתנו רק קיום חוקים טכני, אלא גם קשר פנימי ועמוק עם התורה עצמה. הלימוד, ההתעמקות והעמל בתורה הם שמחזקים את הקשר בין האדם לבין הקב"ה.
רעיון לשבת:
השבת היא הזדמנות לעצור, להאט את הקצב, ולהתחבר למהות של חיינו. אחת הדרכים הטובות ביותר לעשות זאת היא דרך לימוד תורה לבד, עם בני המשפחה או בבית הכנסת. כשאנחנו עמלים בתורה מתוך שמחה ורצון אנחנו מגשימים את דבר ה' בפרשת השבוע ומזמינים ברכה ושפע לחיינו.
שבת שלום ומבורך
דברי תורה לפרשת בראשית" המבארים "כיצד ההתבוננות בבריאה מעידה על הבורא שלה?". מי שאיננו מתבונן כדבעי - חושב שהבריאה היא תוצר אקראי... בנוסף "סיפור פרשת בראשית" עם הרב חיים זוננפלד זצ"ל שהבהיר זאת לאחד המשכילים...
אנונימית