אתם חושבים שעדיף להיות בלי חברים בכלל ,מאשר עם אנשים שלא מרגישים מחוברים אליהם ונהנים איתם?

שואל השאלה:
הבעיה שעם ''החברים'' שכן היו לי נושאי שיחה משותפים ונהנתי לדבר ולהסתובב איתם , אני כבר לא בקשר הרבה זמן .

ואותו חבר (היחיד שנשאר לי ) הוא מצידו ממש רוצה לשמור איתי על קשר...

ככה שאני שאני במצב ''שהחבר'' היחיד שיש לי , לא כיף לי איתו , ואין לי מושג איך להכיר חברים חדשים , כי אני כבר אחרי 2 המסגרות המרכזיות בחיים של בן אדם שמכירים בהם חברים (בית ספר וצבא). כבר לא בקשר שנים עם מי שלמד איתי בבית ספר .... ואותו חבר היחיד שיש לי הכרתי בצבא , אבל אני מרגיש כבר שאני לא מתחבר אליו(במיוחד מאז שהשתחררנו)

מצידי אם כבר לדבר עם מישהו שיחה יומיומית אז שלפחות יהיה חיבור כלשהו

זו לא צריכה להיות מטלה לדבר למישהו
מתיש

צריך לדבר מרצון של שני הצדדים

הייתי בוחרת להיות לבד

לדעתי תנסה למצוא שתתחבר אליו יותר אבל סתם שתדע אין כמעט דבר כזה בן אדם שאתה פוגש ואתם מיד הופכים להיות חברים ממש טובים... כאילו אני עם החברה הכי טובה שלי בכיתה כבר שמונה שנים ורק בשנתיים האחרונות אנחנו באמת חברות... וגם בהתחלה לא היינו חברות כל כך טובות... לא מיד כשפוגשים אנשים הופכים להיות החברים הכי טובים שלהם... גם אני מלא זמן הרגשתי שאין לי באמת חברה הכי טובה ואז הבנתי שזה דבר שנוצר ולא דבר שפשוט קורה... זה לוקח זמן...

אתה גם יכול לנסות ללכת למסגרת כלשהי כאילו כיתת כוננות או משהו כדי להכיר אנשים וגם לעשות משהו משמעותי...

אבל יום יבוא ותמצא את האנשים שמתאימים לך

עדיף לבד

עדיף להיות לבד מאשר לסבול עם אנשים שאתה לא מתחבר אליהם