20 תשובות
משוביניזם לפמיניזם
אנונימית
תפיסת עולם דתית ציונית, לא נראלי אני אשאר עם זה
אני חוזרת בשאלה
אז די הכל
אז די הכל
מה זאת אומרת
ההורים שלך דתיים^^
כן,
חרדים ממש
חרדים ממש
זה לא מהבית אלא מהתמימות הילדותית.. שהעולם הוא מקום טוב ואנשים דואגים אחד לשני שזה בפועל סתם nרטא
והם בסדר עם זה שאת חוזרת בשאלה
שהדת נכונה
אנונימי
^^^^איך הם הגיבו
אנונימי
פרימיטיביות בין אישה לגבר
^ ^
אם בא לכם מוזמנים לשאול בפרטי
פחות בא לי לענות פה ...
אם בא לכם מוזמנים לשאול בפרטי
פחות בא לי לענות פה ...
טוב איך שנוח לך
זה פשוט שוביניזם^^^
אמונה באלוהים
שהלטהב זה לא בסדר
גם חצי מהאנשים שאני מכירה תומכים בזה אז לאט לאט הבנתי שאי אפשר לשנות מישהי שאוהבת מישהי
גם חצי מהאנשים שאני מכירה תומכים בזה אז לאט לאט הבנתי שאי אפשר לשנות מישהי שאוהבת מישהי
אנונימית
גם אני יצאתי בשאלה אז הרבה דברים השתנו לי בתפיסת עולם, אבל כן שמרתי על ערכים דתיים אז לא השתנתי בקיצוניות.
לאמין רק באלוקים, הוא באמת היחיד שמכיר אותך ,אוהב אותך ולא הישפוט אותך אף פעם
אלוהים - גדלתי בבית חילוני ונהייתי אתאיסטית. בתכלס לא באמת אכפת לי אם יש או אין אלוהים (או אלים אחרים). פשוט לא מעניין אותי ללכת בדרכם.
בית ספר זה חשוב - היה לי קל בלימודים וסיימתי עם בגרות טובה אבל זה עשה לי רע נפשית. בכללי יש לי דעות מאוד שליליות על מערכת החינוך. אם אי פעם יהיו לי ילדים גרצה שהם יתחנכו בחינוך ביתי. זה גם יותר זול וגם, כנראה, יהיה להם יותר טוב.
לסתום את הפה ולהיות צייתנית - בבית ספר זה אומנם גרם לכך שהייתי התלמידה המועדפת ואף פעם לא בדרמות, אבל זה גרם לי להרגיש מאוד חלשה ולתפיסת ביטחון עצמי מעורערת.
שכסף זה לא הכל בחיים - כי זה לא *הכל*, זה *הרוב*. ההורים שלי יכלו לקנות דירה כי פעם הכל היה יותר זול וכי הם קיבלו כסף מהירושה. הם יכלו לבסס את עצמם ולחיות סבבה בתור מעמד הביניים. גם עכשו הם יחסית מסתדרים. אבל זה לא ימשיך. הכל מתייקר ואני דואגת. הם בגישה נהנתנית בכל הנוגע לכסף. אני בגישה "קמצנית" לדבריהם.
שנישואים זה דבר טוב - אני מאוד נגד נישואים וחושבת שזו טעות. עוד הרבה לפני שההורים שלי התגרשו (זה קרה כשהייתי בת 16) חשבתי כך. לכבול את עצמך "בשם האהבה" ובשם נורמות חברתיות מטומטמות ומיושנות. לקחת סיכון כזה אדיר על סמך רגשות. זה לא לחשוב קדימה עוד 10, 20 שנה.
בית ספר זה חשוב - היה לי קל בלימודים וסיימתי עם בגרות טובה אבל זה עשה לי רע נפשית. בכללי יש לי דעות מאוד שליליות על מערכת החינוך. אם אי פעם יהיו לי ילדים גרצה שהם יתחנכו בחינוך ביתי. זה גם יותר זול וגם, כנראה, יהיה להם יותר טוב.
לסתום את הפה ולהיות צייתנית - בבית ספר זה אומנם גרם לכך שהייתי התלמידה המועדפת ואף פעם לא בדרמות, אבל זה גרם לי להרגיש מאוד חלשה ולתפיסת ביטחון עצמי מעורערת.
שכסף זה לא הכל בחיים - כי זה לא *הכל*, זה *הרוב*. ההורים שלי יכלו לקנות דירה כי פעם הכל היה יותר זול וכי הם קיבלו כסף מהירושה. הם יכלו לבסס את עצמם ולחיות סבבה בתור מעמד הביניים. גם עכשו הם יחסית מסתדרים. אבל זה לא ימשיך. הכל מתייקר ואני דואגת. הם בגישה נהנתנית בכל הנוגע לכסף. אני בגישה "קמצנית" לדבריהם.
שנישואים זה דבר טוב - אני מאוד נגד נישואים וחושבת שזו טעות. עוד הרבה לפני שההורים שלי התגרשו (זה קרה כשהייתי בת 16) חשבתי כך. לכבול את עצמך "בשם האהבה" ובשם נורמות חברתיות מטומטמות ומיושנות. לקחת סיכון כזה אדיר על סמך רגשות. זה לא לחשוב קדימה עוד 10, 20 שנה.
אנונימית
תפיסות עולם דתיות
הומופוביה
חילונופוביה (כן הם מאחלים מוות לחילונים)
סלאט שיימינג והאשמת קורבן לאונס (מה היא לובשת זאת אשמתה וכו)
תפיסות לגבי חינוך ילדים
הומופוביה
חילונופוביה (כן הם מאחלים מוות לחילונים)
סלאט שיימינג והאשמת קורבן לאונס (מה היא לובשת זאת אשמתה וכו)
תפיסות לגבי חינוך ילדים
באותו הנושא: