פריקה קצרה בבקשה תקראו אני צריכה עזרה

אני כל כך מבין אותך, זה השלב הקשה ביותר ועוד בגיל שהכי צריכים את החברה. אני מקווה שיהיה לך כוח לעבור את התקופה הזאת כי בסופה את תראי שתתחברי לאנשים ותרגישי רגיל זה רק קשיי התאקלמות

היי לך
אני מעריך מאד את האומץ שלך לשתף בהרגשה שלך.
לא כיף להרגיש כך בבית הספר או בכל מקום אחר אני ממש ממש מבין ללבך.
כמו שכתבת, זו הסיטואציה ואת כנראה תצטרכי להתמודד אתה עד סוף התיכון ולכן מבין 2 האפשרויות של להתבאס ולבכות או לנסות לשנות מה שאת יכולה לשנות (כי לא הכל בשליטתך), עדיף נראה לי לבחור באופציה השנייה. מה זה אומר?
קודם כל לשנות במוח ולהגיד לו שאת הולכת לשנות את המצב! אחר כך זה גם לדעת ליהנות עם עצמך ולא להיות תלויה בחבורה זו או אחרת, ובמקביל לנסות להתחבר לילדה או ילד אחד שגם לא שייך לחבורה או ילד שכן שייך ודרכו להיכנס, למרות שחבורות זה גם דבר שמלחיץ ואולי עדיף לך חברות אחת על אחת.
מה שבטוח, שאת תצליחי אין לי ספק. תשני מחשבה ואז לאט לאט המציאות תשתנה. בהצלחה.

היי יקרה,
מהמילים שלך עולה תחושה של חוסר אונים במצב החדש בו את מוצאת את עצמך. שומעת את הרצון להשתלב ולמצוא את מקומך לצד תחושת הבדידות בסביבה החדשה.
מעבר למקום חדש יכול להיות מערער, על אחת כמה וכמה בגיל ההתבגרות... איני יכולה לדמיין כמה כוח ואומץ זה ודאי דרש... להשתלב בקבוצה חדשה של אנשים זה אף פעם לא פשוט... אולי יש מישהו.י בבי"ס שאת רוצה בחברתם ומרגישה בנוח לשתף אותם בתחושות... יכול להיות שלשתף מבוגר ולחשוב יחד על פתרונות יוכל לשפר את המצב...
אם תרצי לפרוק ולהתייעץ, מזמינה אותך לסה"ר, לשיחה אישית עם אחד המתנדבים שלנו בצ'אט או בוואטסאפ 055-9571399.
בתקווה לימים טובים,
מתנדבת סה"ר