אני כל כך רוצה לפרוש מהדרכה באמת כל כך לא כיף לי שם הדבר היחיד שטוב לי זה החניכים שלי

שואל השאלה:
הם רוצים לעשות ואני מרגישה כאילו עומדים לצאת עליי ב200 קמ"ש למרות שאני באמת הכי בסדר בעולם ואני לא מבינה למה מתייחסים אליי כאילו אני לא מבינה את התפקיד שלי באמת אני מבינה אותו מצויין והם מחלקים לי פקודות וכל פעם שאני מנסה לעשות משהו בשבילם הם פשוט לא מערכים או אומרים שזה לא טוב מה שעשיתי או כשאני אומרת משהו אז פשוט הם תמיד תמיד לא מסכימים איתי זה כל כך מעציב אותי אני כל כך רציתי להדריך השנה

אני באמת מבינה אותך
אבל לפי דעתי אל תפחדי

^אל תפחדי מהישבצ לכי ותגידי כל מה שאת חושבת ומה את מצפה ורוצה שיקרה

שואל השאלה:
אני באמת לא מבינה מה עשיתי לא בסדר למה סומכים עליי פחות אולי אני טיפה מעופפת כן אבל את התפקיד שלי אני עושה הכי טוב והם אמורים להיות חברים שלי למה שהם יתייחסו אליי ככה

אין לי באמת תשובה לזה
אבל שנה שעברה הייתי מדריכת ד והיה באמת את אותו המקרה כמו שלך
ועשיתי את הישבצ והכל ממש השתפר כי הקשבנו כל המדריכים אחד לשנייה

ברגע שזה קורה שוב תתקיפי אותם חזרה ותגידי להם מה הבעיה שלהם ושישנו גישה ומהר

את צריכה להגדיר לעצמך. למה את שם בכלל.
אם את שם בשביל הכיף אז בעיה
אבל אם את שם בשביל החניכים אז לדעתי תשארי. יש בזה הרבה סיפוק.

מה את סופרת אותם , תשרדי בשביל החניכים שלך ,אחרת כל מקום לא יהיה לך טוב , תעמידי אותם במקומם ושילכו לעזעזל

אוף זאת הרגשה כל כך רעה. שולחת לך חיבוק

תקשיבי תעשי ישבצ תביני מה הבעיה של כל המדריכים תנסו לתקן ואז אולי האווירה תשתנה