אני ממש בודדה לאחרונה ואין לי מושג איך להתמודד

להיות חברותית, לצאת למקומות ולמסיבות,להכיר אנשים מהעבודה,לשדר אנרגיות חיוביות ואנשים ימשכו אלייך לבד ואפשר גם באינסטגרם :)

שואל השאלה:
הבעיה שאני לא ממש מתאימה למסיבות
גם במסיבות אין אנשים איכותיים לרוב באים להשתכר ולהתמסטל שם מדברת מניסיון
איזה עוד מקומות אני יכולה להכיר בהם אנשים?

וואי אני מכירה את התחושה זה קשוח
אבל בעבודה בטח תכירי לאט לאט ובלימודים..
תשתדלי להיות פתוחה ולא להתבייש אם יש לך איזו שאלה לאנשים שם ותהיי נחמדה תחמיאי למישהי מהלב על משהו

שואל השאלה:
בלימודים יש לי חברים אבל רק בגדר הלימודים וניסיתי להתחבר למעבר
בכל מקרה לגבי העבודה מחר אני מתחילה לעבוד שם אז נראה

תיכנסי לקבוצות עם אותם תחומי עניין כמו שלך בהתחלה תכירי אותם בקבוצה ואז תצאו למפגשי חברה וכאלה אני עשיתי את זה והכרתי מלא אנשים חדשים

אולי תזמיני את אחת החברות לשבת לאכול משהו וככה תתחברו יותר?
ואם את מתחילה לעבוד מחר אני בטוחה שתתחברי לעובדים ויהיה בסדר, בהצלחה!

אנונימית יקרה,

כן, קשה להתחיל משהו חדש. בייחוד אם את סטודנטית, והכל חדש והרבה מבוגרים ממך, ואת גם רוצה להתחבר עם אנשים איכותיים ולא להישאר לבד.

אבל אם תרשי לי - נראה לי שבמה שאת כותבת שזור חוט של פסימיות. בפוסט את כותבת שמצאת עבודה, וזה טוב מאד. ומייד את כותבת על דרך השלילה את החששות שלך. "מקווה שישאירו אותי שם", ובהמשך אני למד שאת רק מתחילה. אז אולי כדאי להפוך את הציפיות. גם לגבי העבודה וגם לגבי כל מה שקורה בלימודים.

תחשבי שמחשבות יכולות ליצור מציאות. בייחוד במקום שבו כולם מתחילים. התחלת עבודה חדשה ואת מצפה להצליח גם מעבר לזה שיהיה לך כסף. שאת פוגשת עוד אנשים שיש להם תחומי עניין דומים לך ואתם יכולים ללמוד יחד. יש הרבה התחלות - תנסי למנף אותן לכיוון האופטימי.

תחייכי אל העולם - אולי הוא יחייך אליך חזרה?

ובאיחולי הצלחה מכל הלב !!

צבא את לא עושה? היית מכירה הרבה חברים שם
אלא אם כן את עתודאית
את אומרת אנשים לא איכותיים כי היית במסיבות של ילדים תלכי למסיבות של בוגרים בתל אביב (גיל 23+) את תחשבי אחרת
דברי איתי אני יכול להמליץ לך על מקומות

היי אני מבינה אותך ,,מוזמנת לדבר אם צריכה

שואל השאלה:
^אני עושה צבא אני בעתודה
ואף אחד לא מבטיח שאני אכיר שם חברים, לא חסר על סיפורים של חרם ובריונות בצבא חח
וברור שאני אהיה בסביבת "ילדים" כי אני רק בת 18 אין לי מה לחפש עם אנשים בני 23 פלוס

^וואלה מעניין. מה את לומדת?
בטח קשה הפער בגילאים עם שאר הסטודנטים גם אני התחלתי תואר בגיל 18

שואל השאלה:
אני ביג יד לא עתודה אקדמאית אז האנשים שלומדים איתי בגילי
יש לי חברים מהכיתה אבל הם רק בגדר של כיתה ולא מעבר .. בחופש אף אחד מהם לא כותב לי אולי חלק פה ושם ואני מנסה לפתח שיחה וזה לא זורם ובכל מקרה כולם שם בנים ואני בין הבנות היחידות
גם הבנים שם הם חנונים שלא יודעים לדבר עם נשים (לא שיש לי בעיה עם זה אבל בשביל רובם אני החברה הבת הראשונה שלהם) אז קשה לי להזדהות אליהם

^מה זה מבחינתך לא יודעים לדבר עם נשים?

שואל השאלה:
מתביישים שהם רואים בחורה ומתקפלים
בכללי הרבה מהם גם היו מאוהבים בי שזה הורס את החברויות שיכלתי ליצור איתם למרות שגם אין לי איתם מכנה משותף

הם כולם גיימרים כאלה שאוהבים מבוכים ודרקונים ולא שאני איזה מגניבה אני גם חנונית וגיימרית בעצמי אבל פשוט לא זורמת לנו שיחה

יש כמה בנות בלימודים איתי אחת תאמת לאחרונה התחלתי לדבר איתה כי היא מהכיתה המקבילה ואני די אוהבת אותה והשנייה גם מהכיתה המקבילה והיא ביישנית כזאת עם חמודה , אין לנו יותר מידי נושאי שיחה


יש איתי בכיתה בת אחת והיא לא סובלת אותי כי היא כזאתי פיק מי מעצבנת אם אתה מבין תכוונה

^נשמע שנפלת על מחזור מעפן חח

היי אנונימית,

שומעת את תחושת הבדידות שעולה מהמילים שכתבת...זה לא קל להרגיש שאין אנשים שכיף לבלות איתם שלא במסגרת הלימודים, אולי גם השהות הממושכת בבית שתיארת מובילה לתחושה של הסתגרות מהעולם החיצוני, לפעמים האזור הנוח יכול למנוע היכרויות...מתארת לעצמי כמה לא פשוט להחזיק בתחושות האלה...

אולי כדאי לנסות להצטרף לפעילות מחוץ ללימודים? אולי דרך קבוצות בפייסבוק עם אנשים בעלי תחומי עניין דומים.. או אולי איזשהו חוג שמדבר אלייך, אולי זו גם הזדמנות להכיר את עצמך ולנסות תחביב חדש וגם הזדמנות להכיר אנשים אחרים וליצור יותר קשרים מחוץ למסגרות הרגילות..
חשוב שתדעי שאת לא לבד עם התחושות האלה. אני מתנדבת בעמותת סה"ר מזמינה אותך להיכנס לצ'אט האישי והאנונימי שלנו ואולי תמצאי אצלנו מקום בטוח לפרוק את התחושות יכול להיות שנוכל לעזור במציאת דרכים להקל על המצב...
תוכלי להיכנס לאתר דרך הקישור שצירפתי, או דרך מספר הוואטצאפ שלנו 055-9571399

שולחת חיזוקים
שלך,
מתנדבת סה"ר