גם לכם קשה לחזור לשגרה אחרי המלחמה ולשחק אותה שהכול בסדר??

המלחמה לא הסתיימה ..אף אחד לא חזר לשגרה

אף אחד לא יצליח לחזור לשגרה, זה דור שלם שחטף טראומה, עצוב.

כן מאוד
במיוחד אחרי שאיבדתי כמה קרובי משפחה

לא חזרתי לשגרה אף פעם מאז.. זה מלווה אותי כמעט כל יום לצערי.. ממש קשה להתעלם מהמצב.. מרגישה שכל אחד הוא כמו אח שלי וזה ממש מעציב אותי. יש לנו מהשכונה 2 חיילים שנהרגו וגם חטופה :/

מאוד

אממ אני חזרתי לשגרה ממש מהר כאילו נראלי בחודש השלישי של הפינוי ובכללי של המלחמה ברגע שחזרתי לבית ספר זהו כבר חזרתי ממש לשגרה

אבל אם כבר רק חזרנו להילחם מה אחרי

מה? אם כבר זה הפוך, התרגלתי לחיות בלי מלחמה (כי היינו בהפסקת אש) ועכשיו שוב יש טילים ואזעקות וצריך להתרגל לזה מחדש

גדסי

אחרי המלחמה? לא זכור לי שהיא הסתיימה
אין שגרה, לא עם העובדה שאני חיילת על מדים וזה מספיק מלחיץ, עם זה שיש אזעקות ופיגועים ועם העובדה שאנחנו כרגע רק לכיוון ההסלמה ולא לכיוון ההפוך.
כשנלך לכיוון הרגיעה והסכמי השלום.. אז נראה. אבל כרגע המזרח התיכון סוער; תימן, איראן, עזה, יוש, לבנון, סוריה ועיראק - וזה לפני שצירפנו מדינות כמו מצרים וירדן שתמיד ממתינות - מצרים יותר מוחשית, עם מאות טנקים בגבול.
וחוץ מזה, בעיני אין לנו הצדקה להפסיק להילחם עד שאין עזה, ועד שלא נקמנו מספיק את זכרם של כל האחים שלנו.

די להתבכיין על דברים שטויתיים

^ לתגובה הראשונה
איתי חן ז"ל הדריך גם אותי ואת חברות שלי במשצים, עדיין קשה לי לעכל את זה שהוא עדיין שם
אמן שהוא וכל החטופים יחזרו הביתה כמה שיותר מהר

לא, זה ממש השפיע עליי אני נכנסתי לדיכאון שאין כמותו מקווה שמישהו מבין אותי....

כן

לא

כן. הזוי בעיניי שאנשים ממשיכים כרגיל כאילו כלום. אני כן חי ופעיל אבל משהו בי כבר לא אותו דבר. הבנתי שלא בטוח לחיות בישראל וכל רגע האסון מעבר לפינה עלול לפרוץ