אני בנאדם שלא מאמין ואני אבוא ואשאל אתכם ככה למה אתם מאמינים באלוהים?

כי אני מאמינה שהוא קיים
אני בוכה לו
אני מתפללת אליו
ומרגישה יותר טוב אחרי זה
אני מרגישה שהוא שומר עליי

ככה גדלתי
אני גודלת בסביבה של חוזרים בתשובה, מאמינה שהכל קורה מסיבה והסיבה יודע רק אלוקים. איכשהו העולם בטוח נוצר וגם אנחנו וקצת קשה לי להאמין שפתאום קרה פיצוץ שיצר את כדור הארץ ואותנו

שואל השאלה:
כמו?^

כי יש דברים שהמדע לא יכול להסביר יותר טוב ממה שכתוב בתורה
לא להאמין באלוקים בגלל שזה לא אפשרי מבחינה מדעית זה לגמרי אמונה במדע, כמו דת. (ועוד מדע נוצר על ידי אדם, ואנחנו לא יודעת כלום עדיין, רק עכשיו גילינו שכדור הארץ לא שטוח.)

גדלתי בבית דתי, אז ברור שבילדות שמעתי וקראתי תורה, אבל לא באמת הבנתי את המשמעות של זה או הרגשתי מחוברת, כמו כולם, באיזשהו שלב בחיים חשבתי שאני לא אהיה דתיה, ואז התחילה מלחמת חרבות ברזל, ותוך כדי שניסיתי להוכיח לאחרים למה המדינה הזאת שייכת לנו, לעם ישראל, לא יכולתי להתעלם מההיסטוריה של עם ישראל ולהעמיק בזה, ובאמת שזה שאב אותי והרגשתי גם הרבה יותר טוב מבחינה נפשית נוסף על רוחנית.

דתי או לא דתי, (אני מניחה שעם השאלה הזאת) אתה יהודי.

אני אענה שגם אני לא מאמין באלוהים

אולי כי הם מאמינים לכל דבר שמספרים להם ורשום בספר
אני גם לא מאמינה
מדברת בשם עצמי. טוב לך?

בבקשה דברי בשם עצמך^

גילינו שהארץ כדורית לפני יותר מאלפיים שנה, איך זה רק עכשיו?

אני חושבת שזה פשוט איזה שהו צורך שלי להאמין במשהו וגם אני מחפשת המון תשובות ומוצאת אותם שם זה עוזר לי להבין את העולם ובלי קשר זה ההיסטוריה של העם שלנו

זה נותן לי הרגשת ביטחון, שמירה ופרופורציות לחיים

^ כי זה לא שבכלל שכחו שהייתה תורה, אלא עמי הארץ שכחו דינים והלכות. וברור שתורה לא תעלם לגמרי, הקדוש ברוך הוא לא יתן לזה לקרות: "כי לא תשכח מפי זרעו" (דברים לא, כא).

בספר שופטים כתוב:
וְגַם כָּל הַדּוֹר הַהוּא נֶאֶסְפוּ אֶל אֲבוֹתָיו וַיָּקָם דּוֹר אַחֵר אַחֲרֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֶת יְהוָה וְגַם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל.

במפורש כתוב שקם דור שלא ידע את אלוהים ולא ידע את מה שעשה לישראל, כלומר לא ידע על הניסים.
אז איך הם לא שכחו? לא כתוב שום דבר על דינים והלכות כתוב שכחו את אלוהים ואת המעשה אשר עשה לישראל. לא את הדינים והחוקים.

הכוונה שדור דעה ששמע את השם ישירות וחוה את הניסים האלה, מת - זה מתחיל ככה, ועכשיו נולד דור חדש שלא חוה את כל זה על בשרו. זה כמו תחילת ספר שמות: "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם. וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף" (שמות א, ו-ח). אז מה זה "לא ידע את יוסף"? באמת לא ידע יוסף שכל מצרים ניצלה בזכותו? איך אפשר לשכוח מישהו כזה? לכן הפירוש אומר "אשר לא ידע" - עשה עצמו כאלו לא ידע (רש"י). אותו דבר מתאים להגיד גם כאן.

אני מאמין באלוקים כי זה רציונלי
וכו

אידיאל

עדות בת 2,000 שנה אינה מהימנה.
אינך יודע כמה אנשים באמת נכחו שם כי כל מה שיש לנו הוא מקור אחד ויחיד לכך: ספר התורה. ספר אחד שהוא המקור הבלתי־תלוי למאורע.
העובדה שאנשים חוגגים פסח כל שנה אינה משנה דבר כי בכל דת חגים וגם שם אין בהכרח יותר מדי גרסאות.
ההגדה היא בהכרח טקסט שהוסיפו לו פרטים עם השנים כי יש שם חלקים שלא יתכן שאמרו שנה אחרי יציאת מצרים. אם עדיין הוסיפו מקטעים להגדה אז היא לא הייתה חתומה ישר באותה תקופה ויתכן שעדיין נערכה והשתנתה ופשוט עברה קאנוניזציה בתקופה מסוימת וזאת הסיבה שהכול קוראים גרסאות דומות.

כבר בתורה מתואר דור שלא ידע את אלוהים ואת התורה. יש שטוענים שרק עם הארץ לא ידעו והחכמים זכרו את התורה. אבל רגע אחד, אתה אומר לי שהיה קומץ של חכמים שידעו את התורה ולימד אותה לעם ששכח אותה? איך אנחנו יודעים שהם לא פשוט המציאו את התורה ונתנו אותה לעם?