מרגישה שאני לא חילונית מספיק בשביל חילונים לא דתייה מספיק בשביל דתיים לא חרדייה מספיק בשביל חרדים

למה את צריכה לתת הסברים למישהו? באמת שואל. מי שלא מבין, מוזר לו או משהו אחר שיתמודד.
תחיי את האמונה שלך ואת החיים שלך כפי שאת מאמינה ורוצה. הכל בסדר. מה שחשוב בתכלס זה שאת בן אדם טוב עם לב טוב וכוונות טובות.

שואל השאלה:
אבל קשה לי מבחינה חברתית

אם הבעיה היא ההגדרה תגדירי את עצמך מסורתית. הכל בסדר. את שומרת על המסורת שאת מאמינה שצריכה להישמר והכל טוב.

את גם תמיד יכולה להכיר אנשים חדשים. הכל בסדר.

שואל השאלה:
אבל אני לא מאמינה כאילו

אז חילונית. יהודיה שלא מאמינה.

אמונה זה דבר שהוא אישי. אני אישית במשך כמה שנים לא האמנתי, חזרתי בשאלה באופן קיצוני. אבל (!) במקרה שלי קרה לי משהו בחיים שגרם לי לחזור להאמין. השינוי של החזרה בשאלה היה דרסטי וקיצוני, והדרך חזרה שלי לדת מצד אחד לקחה זמן אבל מצד שני עד היום אני רק שומר מסורת. לא יכול לקרוא לעצמי דתי כי חוץ מלהניח תפילין בבוקר ולשמור כשרות חלקית (לא לאכול בשר לבן לדוגמא) אין לי משהו מיוחד שאני עושה.

שואל השאלה:
מבינה

שואל השאלה:
מה גורם לך אז לא לקיים את הכל

ואגב, נקודה שהיא חשובה.
אין משהו יותר מידיי מיוחד בלהיות חילוני. מצד אחד אין את ההגבלות של הדת, אבל מסיבות, ברים וצבא זה לא מחייב חיים של חילוני. סתם שתדעי.

אני מאמין שכל עוד אני בן אדם טוב זה מה שחשוב.
האמונה שלי מגיעה ממקום של להגיד תודה על מה שיש. כרגע קצת פחות כי המצב בחיים שלי מאוד אבל מאוד מורכב, אבל בגדול כן.
אני לא חושב שאני נמדד על סמך הפעמים שהתפללתי היום או על אם שמרתי 8 שעות בין בשר וחלב. אני חושב שהמבחנים שאלוהים עושה לי בחיים (וגם לכולם לפי הקו מחשבה שלי) הם על יחסים הדדיים למי שנמצא מולנו. דרך ארץ קדמה לתורה. להיות בן אדם לפני הכל.

שואל השאלה:
אבל אתה בכל זאת שומר חלק דברים

זאת הדרך שלי להודות לבורא עולם על הדברים הטובים שהוא הביא לי לחיים.

שואל השאלה:
אבל זה פוגע לי בדברים כמו שאני לא שומרת שבת אבל לא יוצאת בשבתות וגברים לא מבינים את זנ

תראי.. את פשוט עושה כל מיני דברים מכל העולמות. לא חייב להשתייך לאחד אם את יכולה לעדות הכל. דווקא יותר טוב לא?

וווואי אני בדיוק כמוך גדלתי דתי, עכשיו חילוני, ופשוט לא זורם לי לעשות את הדברים החילוניים בגלל הערכים וכל זה.

ואני מנסה פה ודם חפעמים אבח כאילו אין חי את הדחיפה/דחף לעדות את זה כי,שה נראה חי שטחי מדי.
ואני גדלתי בדרך של חשיבה עמורה ורוחנית, אז זה פשוט די הפכים.
מקווה שהסברתי לך טוב

שואל השאלה:
לא הסברת טוב

דעתי שאת פשוט אוהבת את ה' בלי יותר מדי הגדרות ויש דברים שפשוט לא מדברים אלייך ולכן את לא נמשכת אליהם וזה בסדר גמור.

הכל בסדר. תחיי את החיים שלך כפי שאת רוצה ותעשי את מה שצריך בשביל שתרגישי שלמה עם עצמך.

תעשי מה שאת רוצה ואל תחפשי להכניס את עצמך להגדרות, לכל אדם במדינה הזכות והחובה לתרום משהו לקהילה שלו, לא צבא - תעשי שרות לאומי משמעותי. גם יפתח לך את האישיות וגם תתרמי לנוער בסיכון או ילדים בעלי קושי - וגם תפגשי חברות בגיל שלך שמאוד יעזור לך לעצב לעצמך את האישיות. נשמע לי שאת עוד בתהליך בניה פנימי ושאת רוצה לעשות רק מה שבא לך - החיים יפתייעו אותך בכך שתגלי שיש לך אחריות במדינה הזאת, בקיום שלך וכלפי ההורים שלך. הגיע הזמן להתבגר ולקחת אחריות על עצמך!