מהו הקשר בין טראומה לזיכרון בהיבט של תהליך עיצוב הזהות האישית?

טראומה זה בסופו של דבר סוג של זיכרון
וזיכרונות יוצרים את האופי שלנו
לא ממש הבנתי את השאלה

שואל השאלה:
השאלה מתכוונת לזה שטראומה לא רק זיכרון רגיל, אלא איך היא משנה את הדרך שבה אנחנו זוכרים ומעצבת את האופי והזהות שלנו

גם זכרונות עושים את זה פשוט איתם זה פחות דומה
בסופו של דבר צריך משהו שיצור את האופי שלנו שהוא לא טראומה
אבל טראומה יותר מצלקת אותנו ושונה מזכרונות מהיום יום שלאט לאט נעלמים בראש
אז היא משפיעה יותר לעומק

הטראומה יוצרת התניות פסיכולוגיות שמשפיעות בין היתר על האישיות כתוצאה מזיכרון שלה
בדוגמה הכי פשטנית
ילד בגיל 9 נופל מגובה ופותח את הראש, מעתה והילך האינסטיקנטים ההישרדותיים שלו יפעלו כל פעם שאותו אדם יימצא ליד מקום גבוהה והוא יתחיל להיות חרד לחייו מה שייצור תגובה של חרדה

מקווה שהבנתי את השאלה נכון

אגב אני אחזק את מאליבו ואומר שבמחקרים בדקו בדיקות מוחיות והתגלה שלבני אדם יותר קל לזכור זכרונות רעים כי הם נצרבים יותר חזק בזיכרון לעומת זיכרונות שמחים שאין להם ערך הישרדותי פוטנציאלי ולכן ההשפעה של זיכרון שמח כמעט ולא מורגשת. יש לתופעה הזאת כמה הסברים תאורטים, אני באופן אישי נוטה להאמין שמדובר במנגנון הישרדותי שלנו ללמוד יותר מזכרונות רעים על מנת לצמצם את הרמת החשיפה לסיכונים פוטנצייאלים בעתיד

לדעתי טראומה זה התגובה של הגוף לזיכרון

שואל השאלה:
מאליבו, את צודקת במקום מסוים
אבל את עדיין לא מתייחסת לשאלה במלואה
מה שאני מנסה לשאול זה האם האופן שבו טראומה מעצבת אותנו שונה מהאופן שבו זיכרונות רגילים מעצבים אותנו ואם כן מה בדיוק ההבדל? אפשר לומר שטראומה יוצרת זהות חדשה, או שהיא רק חושפת רבדים חבויים של מי שאנחנו כבר היינו?

ותפוחי זהב, אתה יכול להרחיב למה?

אה אז השאלה היא מה ההבדל
כמו שאני ופראנז אמרנו, לטראומה יש פוגיע יותר חזקה ועמוקה כי היא נצרבת לנו במוח ומשפיעה על ההחלטות שלנו בתת מודע (לפעמים מפחד)
כעיקרון זה יותר זהות חדשה אבל לא כולם יגיבו באותה צורה אז בסופו של דבר זה גם רבד חבוי
שילוב מעניין

משום שטראומה לא עובר עיבוד רגיל במוח הוא מקבל עיבוד בצורה אחרת שיכולה "לרדוף" את אותו בן אדם ולהשפיע עליו יותר מאשר זיכרון רגיל
טראומה מקשה על התפתחות תקינה במקרה של ילדים כמו פיצול אישיות שברגע שילד חווה טראומה שחוזרת על עצמה האישיות שלו לא יכלה להתפתח כמו שצריך המוח לא הצליח לפתח אישיות יציבה ותקינה וכל החלקים שאמורים לפעול יחד קיבלו שם ואישיות משלהם במקום שהם יהיו אישיות אחת אחידה(כמובן שזאת דוגמא קיצונית אך מסבירה את הטענה שלי מאוד טוב) ובמקרה של מבוגרים יכולה להשפיע על תפקוד תקין למשל עם קיום של פלאשבקים או שטראומת הילדות שלהם גרמה להם להישאר בעצם "כמו ילדים" כלומר שהגוף שלהם מבוגר אבל המוח שלהם תקוע בשלב התפתחות ילדי שעדיין צריך לקבל את הצרכים מהסביבה שלו ולא מאמין שהוא אחראי וצריך לקחת אחריות על עצמו

שואל השאלה:
אני אצפה מחר, תודה