האם האישיות שלנו היא באמת שלנו, או שהיא רק תוצר של הסביבה וההשפעות שספגנו? ואם הכל מעוצב מבחוץ- מה בכל זאת מייחד אותנו?

אין דבר שמייחד אותנו אנחנו אנשים ממורמרים בעולם דפוק

שאלה טובה
האישיות שלנו לפי דעתי לא מעוצבת רק על ידי החברה
יש לנו גם רגעים קטנים עם עצמנו שאנחנו חושבים בהם ובסופו של דבר הם מתנקזים לאישיות שלנו

שניהם
יש מחקרים שמראים שחלקים מהתכונות שלנו הן גנטיות כמו מוחצנות או נעימות
אבל התכונות האלו מושפעות על ידי הסביבה ועל איך שגידלו אותך, הטראומות שעברת ואיך אנשים התייחסו אלייך

איזה קטע אני בדיוק לומד את הנושא הזה
תאומים זהים זה דבר מיוחד כי הם חולקים 100% מהdna שלהם זה עם זה. עשו ניסויים שבהם לקחו תאומים זהים לבתים שונים, שם הם גדלו, וההורים המאמצים שלהם שלחו כל הזמן מידע למעבדה, ובסוף גילו שהדברים הבאים נשארו במשותף:
שכל, רמת iq זהה
מראה חיצוני, חוץ מצלקות וכדו'
חלקים בסיסיים באישיות
כלומר כל שאר הדברים מבוססים לפי איפה ואיך גדלת, כולל רוב האישיות.
סורי שיצא מגילה
לכן אפשר לומד שמה שמייחד אותנו זה החלקים הבסיסיים הללו באישיות, המראה, והשכל. אבל-אם אתה מחשיב את זה שרוב האנשים בעולם גדלו בבתים שונים (כלומר אם תיקח קבוצה אקראית של אנשים כנראה שהם לא כולם גדלו באותו בית), אז אפשר לומר שרוב האישיות שלנו, כי את שאר האישיות מקבלים מההורים, מהבית, מהאחים

לדעתי האישיות נבנית לפי חווייות שעברנו אבל היא מושפעת מאיך שאנחנו חווינו אותם ואיך קיבלנו את זה
יש בזה חלק גנטי כן^

אישיות היא גם וגם

^^אנשים שגדלו באותו בית הכוונה לאנשים שגדלו עם אותם הורים, למדו באותה בית ספר, עם אותם אנשים, ואז כנראה שיש להם חוויות דומות מאוד

אישיות היא תערובת של ההחלטות שלך, המעשים שלך ומה שבא לך מבחוץ. כל זה ביחד זה אתה. כן, כולנו סופגים הרבה מהעולם שסביבנו, אבל זו הנקודה: אתה בוחר איך אתה משתמש בזה. היכולת שלך לעבד את החוויות האלה, להסיק מסקנות ולהחליט מי אתה היא הזהות האמיתית שלך.

כן אנחנו אוסף של זכרונות והכל מעוצב מבחוץ ומה שמיחד אותנו זה איך הטראומות והחינוך עיצבו אותנו וזה מדכא רצח

אף פעם לא חשבתי על זה ככה

למדתי בסוציולוגיה הזהות שלנו זה המאפיינים שיחודיים לנו והם נרכשים ומתפחים מהרגע שאנחנו נולדים במשך כל החיים שלנו תוך כדי יחסים עם החברה והסביבה. אז זנ יותר מהסביבה

האישיות היא שלנו אבל היא נוצרת על ידי הסביבה

וואי איזה שאלה עצובה ותשובות יותר עצובות
זה אומר שאף אחד מאיתנו לא מיוחדים באמת?

זה דיון שכנראה לעולם לא תהיה לו תשובה, כל המחקרים וניסוים לעולם לא הביאו תשובה חד משמעית.אני מאמינה שגם הסביבה וגם האדם משפיע על האופי. יותר הסביבה שילד גדל בה היא זאת שתעצב לו את האישיות לדעתי.בהמשך לסביבה תהיה השפעה אבל פחות.

האישיות שלנו היא באמת שלנו.

אנחנו מיוחדים בכך שכל אחד מאיתנו מנתח אירועים אחרת וכך לומד דברים אחרים מאנשים.

כדי להבהיר את הכוונה: אם אדם א למד מאדם ב התנהגות x אז אדם ג עשוי ללמוד מאדם א את התנהגות x ששונתה ע"י אדם א.
הקטע שזה כבר לא התנהגות x כשאדם ב רואה אותה.
וכן כשאדם ג יקבל את התנהגות x (ששונתה) מאדם א אז הוא גם ישנה אותה.

וכן כשמוכיחים אדם- יש כאלה שיקבלו את התוכחה גם אם היא קלה ויש שצריך לצעוק עליהם ויש שדורשים יותר מזה כדי להבין.

^ ומאיפה אדם ב למד את ההתנהגות הזאת
זה לא באמת שלו

כן. אבל זה הפך לשלו כי הוא שינה אותה ל x אצל הקודם היא הייתה שונה

האישיות שלנו מעוצבת מאיך שגדלנו בתור ילדים ומאיך שהחברה משפיעה עלינו

אני לא חושבת שזה שהאישיות שלנו מושפעת מהסביבה משפיע באמת על ייחודיות... אני ואח שלי לדוגמה גדלנו באותו בית ובכל זאת יש לנו תכונות מאוד שונות

אם נשים שני אנשים באותה הסביבה זה לא אומר ששניהם יושפעו ממנה/יגיבו לגמרי באותה צורה. אז לא, זה לא רק תוצר של הסביבה.

אני בטוח במאה אחוז שזה מעוצב גם לפי איך שאנחנו נולדנו וגם לפי בחברה מסביב

היי שאלה יפה ומודעת.
כל עובר אורח אקראי חי חיים מלאי חיים ו / או מורכבים כמו שלך, שלנו, מאוכלסים בשאיפות שלו, בחברים, בשגרה, בדאגות ובטירוף התורשתי שלו.

יום אחד כולנו נמות
הגענו מאב קדמון משותף של הקופים שנוצר מהיכחדות הדינוזאורים 0.002% האסטרואיד שפגע שגרם לתהליך מורכב וארוך... ואז המצאנו חברה של אנשים שעובדת עם כלים שגם המצאנו והמצאנו דתות ומשמעות לחיים.
אבל כן אישיות זה דבר מיחד כי לכל מוח יש אישיות משלו אנחנו אורגניזם מחייך אחרי הכל?

אני חושבת שאנחנו מורכים משתי מערכות שמסתנכרנות ביחד.
המערכת שאת מורכבת מחוויות של אחרים ושאת בעצם חייה דרך אנשים אחרים,והמערכת שאת חייה בשביל עצמך כישות.

זה משתנה מאדם לאדם, אבל חלק מהדברים הם הטבע שלו וחלק מהדברים זה מה שהוא למד מהסביבה
למשל פעם, בתור ילד קטן, אני הייתי בוכה וחוטף התקפי חרדה כי הייתי בטעות דורך על חלזונות, ואנשים ירדו עליי וצחקו עליי בגלל זה, והתחלתי להחביא את זה מאנשים, מה שעם הזמן הוביל לפחות אכפתיות כלפי יצורים קטנים לצערי. עדיין אכפת לי מחלזונות ושאר היצורים הקטנים, אבל לא כמו פעם.

שניהם. הרוב זה החברה והסביבה שלנו, אבל יש רגעים שדורשים בחירה ומחשבה עצמאית.

הזהות של האדם היא תוצר של הקשרים וההשפעות החברתיות מהסביבה וגם היא מושפעת מזה

וגם היא מחולקת ל6 זהויות משנה עיקריות(זהות עדתית, דתית, מגדרית, דיגיטלית, מקצועית, וגילאית) וגם היא מתפתחת כל החיים


אישויות האדם היא דבר פסיכולוגי שלםי פרוייד היא נוצרת בילדות המוקדמת שלנו ומעוצבת מאירועים בחיינו המוקדמים(למשל אדם שקט יהיה שקט כתוצאה מאירועים שהובילו אותו לכך).



אז אישיות היא לא תוצר של הסביבה אלא תוצר של אירועים שגרמו לעיצובה

גם וגם
כאילו היא מושפעת מהסביבה אבל היא לא רק ההשפעות האלה

אישיות בהחלט נבנית בעיקר מהסביבה,
לטוב ולרע,
הרי איך תכיר את הסגנון מוזיקה שאתה אוהב או תחום הספורט שאתה אוהב, אם לא נחשפת אליה באיזושהו דרך?
תכונות התנהגות מושפעות מההורים בגיל המוקדם ובהרבה מהמקרים ילדים מוצאים את עצמם מתנהגים כמו ההורים שלהם, או מחברים שלהם, או מהסביבה שלהם.
זה יכול להוביל לדברים טובים,
האבא רופא? הילד ירצה ללמוד רפואה.
האבא מקלל? הילד יקלל גם.
ככה אנחנו מקבלים תכונות מההורים בלי לשים לב.
יש אנשים שנשארים ככה עד גיל מאוחר ויש כאלה שמצליחים לשבור את השרשרת ולהתנתק מזה.
לכן צריך להיות במודע; איזה דברים טובים ואיזה ערכים אנחנו מאמצים מההורים שלנו,
ומאיזה הרגלים שלהם כדאי לנו להימנע.
זה ניתן לתיקון בכל שלב:-)
ובחיי הבוגרים? אנחנו מושפעים מהסביבה, אבל לרוב האנשים כבר יש אידיאליזם ודעות משלהם, לכן בשונה מבני נוער שעדיין לא מאה אחוז יודעים, מבוגרים בד"כ לא זזים ככ הרבה מהאישיות שכבר יש להם,
כמ שאמרתי בהתחלה, הסביבה יכולה לתת לנו כלים ותכונות שימושיות ונחוצות, אבל גם לערער אותנו ולגרום לנו לעשות דברים שלא היינו רוצים,
ובגלל זה צריך לשים לב להשפעות ולסביבה.
אין דבר רע בלקבל השראה מהסביבה, ולהתפתח, אבל פשוט להיות בעיניים פקוחות:-)