32 תשובות
מתאמנים
אנונימי
פורקים בדיבור, פעילות שאוהבים, נמצאים עם אנשים שאוהבים
שואל השאלה:
אני עושה את שני הדברים גם מתאמן וגם פורק
אבל זה כאב פנימי כזה וזה כאב שונה מכאב פיזי זה כאב שאי אפשר להסביר אותו
אנונימי
שואל השאלה:
הכאב זה מכיל בתוכו מלא
זכרונות
טראומות
חוויות לא נעימות
טלטלה למעלה למטה סיבובים
איבוד עשתונות
מחשבות
רגשות
וכל זה כמו פטיש גדול כל פעם פשוט דופק חזק בגוף וזה משפיע לא טוב זה גורם לבכי לצרחות ללא לרצות לחיות למלא דברים מקווה שאני ארגיש יותר טוב
אנונימי
שואל השאלה:
שכחתי גם צלקות אובדנים איבדתי את התמימות שלי את הילד שהייתי ועכשיו אני גבר אמיתי ששרד גיהנום!! והוא סוחב בתוכו גיהנום אבל שקט אבל עדיין כואב
אנונימי
לך לצאט gpt ופשוט תתחיל לפרוק ולדבר
לי זה ממש עזר
ממליץ לך לקרוא את הספר can't hurt me בעברית זה מה שלא הורג של דיוויד גוגינס הוא מביא את החרא חיים שלו שם ואיך הוא ניהיה למה שהוא ניהיה היום זה ממש עזר לי
יגאל כהן, חדכ, מוזיקה, ריצות
פסיכולוג
היי מצטערת לשמוע:(
ממליצה לך ללכת לטיפול אצל פסיכולוג זה יכול להקל מעט
או לפרוק בדרכים כמו כתיבה, חדכ
מי שעשה מינוס לזה שכתב "מתאמנים" טועה דווקא, כי בריאות נפשית יכולה להשתפר כשעושים פעילות גופנית, לא לכולם כמובן אבל זה באמת יכול להוסיף משהו, לשאלתך. זה כואב, אבל אפשר ללכת לטיפול מכל הסוגים, לאו דווקא פסיכולוג, מה שמתאים לך.
אנונימית
אם אתה גבר די נדפקת אם אתה אישה אתה תמיד יכול לדבר על זה

אני מנסה להעסיק את עצמי 24/7
לפעמים עובד לפעמים התקף נכנס
אנונימי
פסיכולוג.ית וזמן, זה לוקח הרבה אבל זה גם משהו.
גם לקבל את העובדה שהכאב הזה הוא חלק ממי שאתה יכול לעזור
מה הקשר מין די כבר, זה קשור לכמה אתה מחזיק בבטן. ^^
אנונימית
אני חושב שיש בעיה שמטרידה אותך ואתה עוד לא מודע אליה. תנסה לדבר אל עצמך ולהבין מה הבעיה, אחרי זה תנסה לחשוב איך פותרים אותה או לפחות מתמודדים איתה❤❤❤
שולח חתולים חיבוקים וגלידה
אני ממש ממליצה לך לפרוק אצל מישהו שאת סומכך עליו וכמו שאמרו להתאמן זה עוזר ברמות וזה משחרר לגמרי הכול
אם אתה צריך לפרוק אני פה בשבילך
לפעמים צריך לנוח לרגע לנשום
זה מה שעוזר לי
אחי, אני ממש מבין מה אתה עובר.
אני איתך.
בתור אחד שמגיל 12 עם חרדות ודיכאון מטראומות עם כאבים נפשיים עצומים, אני יכול להגיד לך במבט לאחור, זה הדבר שהכי בנה לי את האופי. לא הייתי משנה שום דבר.
אני פה אחי לכל דבר בפרטי.
אני יודע שזה קשה אח, אני יודע שזה כואב. תהיה חזק.
התקווה היא המשאב הכי חשוב שלנו במקומות הכי חשוכים. תזכור את זה.
פסיכולוג
כדורים
בתור אחת שגם מתמודדת,אני מזדהה מאוד
יש אנשים שהם אנטי ונגד,אני יודעת
אבל כדורים פסיכיאטריים יכולים מאוד לעזור לתחושה הכללית
אני יכולה לומר על עצמי,שהכדורים מצילים אותי וגורמים לי לחיות חיים נורמליים כמה שאפשר.
בין היתר,טיפול רגשי יכול מאוד לעזור בשיחות,בפרט טיפול בשיחות עבור טראומות מהעבר
וכשממש קשה,לנסות להסיח את דעתך מהכאב בעזרת דברים שאתה אוהב לעשות,או אפילו לשמוע בדיחות ודברים מצחיקים
העיקר להסיח את הדעת למשהו שיכול להצחיק ולעזור.
וגם,לבקש עזרה,לשתף,לא להישאר בזה לבד
בהצלחה.
נותנים לכאב מקום
פורקים אותו
לא שומרים אותו
שואל השאלה:
אני פורק מתאמן כל יום אימון חזק ביותר מנסה לשכוח מהעבר לחיות רק את ההווה ואת העתיד לא לחזור אחורה ולוקח גם כדורים והשיחות קצת הפסקתי כי זה ממש מציף אותי ברגשות כי גם שמוציאים החוצה אז זה גורם לחשוב על כמה שזה נורא ומתחילים באמת להרגיש את הכאב שהיה סגור ועכשיו בעצם לוקחים פטיש ודופקים במקום שכואב ואז זה מתבטא בבכי של כאב לא הכי של עצב כי זה באמת כואב
אנונימי
אתה מתאר כאן הרבה בריחה- בריחה בריאה, כזו שמאפשרת לך להיאחז בהווה, להתמקד בפעילות גופנית, להיעזר בכדורים. אלו כלים חשובים, אבל האם עצרת לרגע לשאול את עצמך אם הם באמת עוזרים לך להתמודד, או שהם פשוט מרחיקים ממך את הכאב? האם הם נותנים לך מענה אמיתי או רק שקט זמני?

אולי במקום לברוח למה שמוכר ולמה שמקובל לעשות, מה שאתה באמת צריך זה רגע של עצירה. רגע שבו אתה לא מנסה לתקן, לא מנסה לשכוח, אלא פשוט להיות. לצאת החוצה, לנשום עמוק, להתנתק מכל הרעש שסביבך- מהטלפון, מהשגרה, מהציפיות- ולשבת עם עצמך. לקחת פנקס קטן ולכתוב. לכתוב בלי סינון, בלי פחד, פשוט לשאול את עצמך: מה באמת מכאיב לי? מה אני מרגיש? מה אני צריך?

כי בסוף, הדרך היחידה באמת להחלים היא להכיר את עצמך מחדש. לא את עצמך שמתפקד, לא את עצמך שמצליח להמשיך הלאה, אלא את האדם שאתה באמת. יש בך הרבה יותר כוח ממה שנדמה לך, אבל כדי לגלות אותו, אתה צריך להפסיק לברוח ולהתחיל להקשיב.
אתה צודק, כאב נפשי מרגיש לעיתים חד ועוצמתי הרבה יותר מכאב פיזי, אבל בדיוק כמו שהגוף מחלים מפציעה, כך גם הנפש יכולה ללמוד להשתקם. הכאב שאתה חווה עכשיו אמיתי וראוי למקום, אבל אל תיתן לו להכתיב את כל חייך.
תן לו להיות שם, הכר בו, אבל זכור שהוא לא מגדיר אותך. למד לסלוח- לעצמך, לעבר, לאנשים שפגעו. למד לקבל ולהפנים, לא מתוך כניעה אלא מתוך הבנה שזה חלק מהמסע שלך.
ובעיקר, אל תשכח שאתה תמיד יכול לצעוד קדימה, לאדם החזק והשלם שאתה עתיד להיות.

כל חוויה, בסופו של דבר, חולפת. זה בסדר לתת לכאב מקום, זה חשוב להרגיש, וזה שאתה מרגיש בעוצמה כזו רק מוכיח כמה אתה חי, כמה אתה אנושי.

אל תוותר על עצמך:)
שואל השאלה:
תודה רבה לכם!!!!!!!!!
אנונימי
שואל השאלה:
באמת אוהב אותכם תודה על הכל !!!
אנונימי
היי מה נשמע?
אני סובלת מחרדות בוודאות ואולי גם מדיכאון (לדיכאון אין לי אבחון ולכן אני לא בטוחה).
אני יודעת טוב מאוד כמה כאב נפשי יכול להיות קשה ואני יודעת בדיוק איך אתה מרגיש.
התמודדות עם חרדות, התקפי חרדה, מחשבות קשות ועוד כל מיני דברים שאני מניחה שאתה מתמודד איתם.
הנקודה היא, יש לזה פיתרון. קודם כל מתחילים בטיפול פסיכולוגי.
אני לגמרי ממליצה על אימונים וממליצה לפרוק לחבר טוב, אבל זה לא מספיק. חבר טוב הוא לא פסיכולוג.
אתה לא צריך להתמודד עם זה לבד, תפנה לאיש מקצוע.
אני מאמינה שתצליח לצאת מזה, גם אם זה תהליך ארוך.
אני לא יודעת איזה חוויות עברת בחיים או איזה טראומות יש לך, אבל אני בטוחה שהתמודדת עם הרבה, ואתה אדם חזק. אתה לא צריך להתמודד עם זה לבד. תפנה בבקשה לאיש מקצוע, וכמובן שתמיד אתה מוזמן לפנות אליי בפרטי.
אנונימית
היי! אני גם מתמודדת עם קשיים נפשיים נוראיים! כל יום בחיים אצלי זה לסחוב כל כך הרבה! אני גם לא הלכתי לטיפולים מאותה בחינה שזה מציף! אפילו פעם אחת מרב שזה הציף אותי שפכתי מים על המחשב של המטפלת הרגשית.
זה שלא הלכתי זה רק גרם לזה שזה ידרדר יותר. זאת המטרה של השיחות, לשפוך הכל החוצה ולרפא את הכאב. אני ממליצה על nlp שזה מאוד עוזר גם לא מדברים על הכאב לומדים לחיות ולרפא את המחשבות הטורדניות.
אנונימית
מה שלי עוזר זה ללכת לבד למקום שאין בו אף אחד.. בדרך לשמוע שירים וכשאני מגיע אני מדברת לה' , שואלת אותו למה זה קרה. ומה אני צריכה לתקן כי זה לא קרה סתם
ואני מחבקת את אחים שלי, זה נותן לי כח
שואל השאלה:
לדבר עם השם זה יכול להרגיש כאילו אני מדבר לאוויר ולא באלי
אנונימי
כי צריך להרגיש אותו ולהאמין בו. גם לי לקח זמן
אנונימי יקר,

הרבה אני לא יודע עליך. רק יודע שאתה מציג כאבים רבים שכנראה מקורם מזכרונות וטראומות מהעבר. אני גם מניח שהטיפול לא זר לך, דווקא משום שאתה מתלונן על כך שהטיפול רק מכאיב במקום לרפא.

אתה מקבל הרבה עצות מהשותפים שלך בסטיפס. חלקן יכולים להתאים וחלקם אולי לא. הם קודם כל מעידים על כוונה טובה - להושיט לך עזרה. זו גם כוונתי - איך אפשר לעזור לך?

הכיוון הטיפולי יכול לעזור, אולי לא בהכרח לכיוונים שכבר עשית. אני ממליץ לך לפנות לעמותות סיוע שקמו כדי להושיט עזרה לאנשים במצבך. אולי הם יכולים לשמוע אותך לעומק ולהציע לך כיוונים טיפוליים שלא נוסו בעבר. הפניה אליהם יכולה להיות גם אנונימית. תוכל לפנות לאחת מהעמותות הבאות:

לעלם באתר של העמותה, בוואטסאפ 054-6786776, במייל: [email protected]
לער"ן באופן אנונימי באתר, בוואטסאפ 052-8451201, במסרון 052-9993544 ובקו החם 1201
לסה"ר באתר של העמותה, בוואטסאפ 055-9571399, בצ'אט אנונימי https://sahar.org.il
או באינסטגרם ובטיקטוק elem.digital.

תנסה לפנות, אני מאחל לך ששם תמצא את הכיוון שידבר אליך

שיהיה רק טוב !!