אני מרגישה אפסית פשוט אפסית שעשיתי את כל זה בשביל ילד שלא רוצה אותי בשיט

ירדתי בשבילו הקבצה בפאקינג מתמטיקה שנהיה ביחד בשיעור ונדבר יותר, קניתי נעליים באלפי שקלים שידעתי שהוא אוהב שהוא יאהב את זה שיש לי את זה ושנדבר על זה, שיניתי פעמיים את הסטייל שלי לפי איך שהוא אוהב, עשיתי לק בצבע שהוא אוהב, אני מתפללת עליו הוא במשאלת יום הולדת שלי, אני כת הזמן לפני בית ספר באה ללבוש משהו ואם אני נזכרת שהוא לא יאהב את זה אני לא לובשת את זה. והקשר שלנו תלוי במצב רוח שלי אם אנחנו לא מדברים יום חרא מדברים יום ואוו ואם אין לנו יום עם שיעור ביחד לא שווה לבוא לבית ספר. כל זה רק כדי לקבל קצת יחס ממנו ואין שום סיכוי שנהיה ביחד