אם רוב השאלות הפילוסופיות מתנקזות למסקנה שהאמת היא סובייקטיבית ושהפרספקטיבה של כל אדם היא זו שמעצבת את המציאות.

בידיוק מה שכתבת זה פשוט להתדיין בנושאים לחקור להבין דברים חדשים

פילוסופיה מאפשרת לנו לחקור את השאלות העמוקות ביותר של הקיום המוסר והידע. גם אם אין תשובות חד משמעיות התהליך של חקירה ודיון מעשיר את ההבנה שלנו ושל אחרים. הוא מעודד אותנו לחשוב בצורה ביקורתית ולפתח את היכולת שלנו לנתח רעיונות שונים. הדיונים הפילוסופיים יכולים להוביל לתובנות חדשות ולפרספקטיבות שונות. כשאנשים משתפים את הדעות שלהם הם נחשפים לנקודות מבט שלא חשבו עליהן מה שמעשיר את השיח ומקדם הבנה הדדית.

גם אם האמת היא סובייקטיבית, זה לא אומר שאין מקום למסקנות או לעקרונות כלליים. אפשר למצוא קווים מנחים מוסריים או רעיונות שמקובלים על רוב האנשים, ולבסס עליהם דיונים משמעותיים. בסופו של דבר הדיון הפילוסופי הוא כלי לפיתוח חשיבה והבנה לא בהכרח למציאת תשובות מוחלטות

כי האמת לא סובייקטיבית. היא אובייקטיבית. איפה ראית שזאת המסקנה שתמיד מגיעים אליה?

בסופו של דבר כל וויכוח מבוסס על דעות אישיות, נגיד פוליטיקה, כל הצדדים רוצים את הטוב ביותר למדינה ולאוכלוסיה שבה, רק שכל אחד מסתכל על זה מנקודת המבט שלו ומה לדעתו יטיב איתה.

יש את הביטוי "על טעם ועל ריח אין להתווכח", אני ממש לא מסכים איתו, על טעם ועל צריך וחייבים להתווכח, הרי אם לא על הדברים האלו נתווכח אז על מה? על משהו שכולם מסכימים איתו? כל הפואנטה של דיבייטים זה לבסס את הדעה שלך על סמך נימוקים וכדומה, אבל בסופו של דבר כן הדעה סובייקטית ואישית לכל אדם

אם אנחנו מתווכחים לדוגמה האם השיער של טראמפ אמיתי או מזוייף, בסופו של דבר יש אמת אחת. השיער שלו הוא פיזית אמיתי (או מזוייף). אז האמת כן אובייקטיבית, פשוט אי אפשר תמיד לדעת אותה במאה אחוז, כי יש דברים שקשה לבדוק לדוגמה. אבל מה זה משנה?

מנגנון הגנה שנקרא פיצול הם רעים אנחנו טובים
רק שפה זה הם טועים ואני צודק
לפני אדם מאוד נוח עם תפישות דיכוטמיות

נכון מאוד
הפילוסופיה אולי צריכה להתמקד באיך נוכל לשכנע את רוב האנשים שיחשבו כמוני.

שואל השאלה:
^^קפקא, נראה שפירשת אותי לא נכון. אני לא טוען שיש אמת אחת מוחלטת, ולא מנסה להציג גישה של "אני צודק והם טועים." להפך, אני מסכים שאין אמת אובייקטיבית ושכל אדם תופס את המציאות דרך הפרספקטיבה שלו.

השאלה שלי נובעת דווקא מההבנה הזאת: אם כל האמיתות הן סובייקטיביות, מה הערך של דיון פילוסופי? האם הוא לא מסתכם רק בהחלפת דעות אישיות בלי אפשרות להגיע לתוצאה משמעותית?

אם המטרה של פילוסופיה היא לא בהכרח למצוא אמת מוחלטת, אלא להרחיב את החשיבה ולחקור תפיסות שונות, אז אולי יש לה ערך אחר. אבל זה בדיוק מה שאני שואל - אם אין אמת אחת, אז מה הפילוסופיה מנסה להשיג?

אני איתך בייאוש, אבל אני אשתף אותך קצת בthought process שלי לגבי השאלה הזאת בזמן האחרון.
השאלה "מה הטעם לקיים דיון פילוסופי" היא בעיניי שאלה אתית - ואילו הדיונים האתים עצמם הם חלק מהדיונים הפילוסופים האלה שאתה מדבר עליהם שאינם מתלכדים לכדי תשובה אחת. ובסוף חוזר המצב שבו יש שאלות ואין תשובות. וזה לופ בלתי נגמר כזה - וגם מעין מחסום של השפה, ובסוף הדרך שלי להתמודד עם זה ברמה הפסיכולוגית וברמה הפרגמטית (ואני לא אטען שאני מצליח בזה אבל אני מרגיש שאני מתקדם לאיזשהו כיוון) היא שבשלב מסוים אנחנו מוכרחים גם ברמה הפסיכולוגית (כלומר פשוט מכורח המציאות) ואף ברמה המוסרית לסגת אל seemings. ובהינתן זאת בהקשר ישיר לשאלתך:
נראה לי נכון ש*אם* יש אמת כלשהי כפי שנראה לי מושג האמת, אז גם ברמה הכללית של הדיון הפילוסופי, וגם ברמה האישית של הדיון הפילוסופי - סביר שהוא יוביל לפעולות שהסבירות שלהן להיות נכונות היא גבוהה יותר.
קצת קשה לי להסביר בדיוק למה אני מתכוון אבל אני מקווה שהצלחתי בערך.

שואל השאלה:
תודה על תשובתך

אתה צודק במאה אחוז. למזלנו בניגוד לפילוסופיה עולם המדע כן מסתמך על אובייקטיביות ועל אמת בודדת ובזכות זה אנחנו עדיין מסוגלים להתפתח ולרכוש ידע אמיתי בעולם.

לא הבנתי אם אתם מנסים להגיד שאין אמת אובייקטיבית (ובעצם שגם אין מציאות? כי זה מה שזה אומר), או שבלתי אפשרי כבני אדם להגיע לאמת האובייקטיבית ולכן כל הדיונים בין בני האדם הם סובייקטיביים. בכל אופן אם אתם חושבים שזה הקוצנזוס אתם בודאי טועים, הפלג הפוסט מודרני בפילוסופיה הוא פלג מסויים מאוד. בכל אופן אשמח שתגיבו לנקודה שלי