אני דתייה, מתחזקת מאוד בעיקר בצניעות, אבל לא מעוניינת לשמור נגיעה אבל אני לא אשכב לפני חתונה. מה אני פחות דתייה מאחרות?

לא זה בסדר

שואל השאלה:
אז למה שופטים אותי כל כך מהר

אה כי אנשים ממהרים לשפוט אנשים אחרים סתם

ממש לא
אני דתייה,שומרת הכל,מתפללת,כשרות,ממש עסק רגיל,אבל אני גם כמוך,פחות שומרת נגיעה וכמובן לא שוכבת לפני החתונה
זה לא הופך אותך לפחות דתייה,וכל אחד ומה שהוא מצליח ויכול לעשות
המאמץ בשאר הדברים מדהים בפני עצמו

אני מבינה אותך לגמרי.

מבינה את התסכול שלך
אבל זו עבירה על ההלכה.
לא נכנסת לך לחיים ולנסיונות שלך
אבל זה אסור.

אבל זה לא אומר שהיא פחות דתייה ממשהי אחרת

^זה אומר שהיא עוברת על ההלכה
פחות דתיה או יותר דתיה זה משחק קשה ולא חשבון שלנו.
כל אחד מתקשה בתחומים שונים.
לוידעת מי את ולא מכירה את ההתמודדות שלך,
אבל זה אסור באותה מידה לכל יהודי ויהודיה.

נכון אבל כל אחד ומה שהוא יכול ומשתדל לעשות

אבהיר את עצמי.
ההלכה היא אותה הלכה, התורה היא אותה תורה.
יהודי שמתיר לעצמו לכתחילה לעבור על ההלכה, כי הוא חושב שהוא יודע טוב יותר מה נכון ורצוי, שוגה.
עם זאת, יש נסיונות וקשיים שונים, לאנשים שונים בתחומים שונים בהלכה
טבעי להאבק בהם ולהתקשות מולם. אבל לא להגיד מראש- אני לא שומר x וy כי זה לא נכון לי. אין דבר כזה. ההלכה או ה"דת" היא אחת ושלימה.

יש לדעת מה נכון, ולנסות להגיע לשם תמיד
ויש לא לנסות לכתחילה, במחשבה שאנחנו יודעים טוב יותר מההלכה.

האמת שהמגיב מעליי די כתב את מה שרציתי אבל אני אסביר את זה במילים שלי, יש הבדל בין לסנן מצוות מראש לבין למעוד, אם אדם בא ובוחר מראש כראות עינייו מה מתאים לו ומה לא מתאים לו, זה הופך את זה לסוג של "בוטיק" מצוות. את צריכה להבין שהתורה זה לא בוטיק של מצוות, משל היו תלויות לראווה על קולב ואת בוחרת מה לדעתך יפה ומה לדעתך לא יפה, כי אז, קשה מאוד להגיד שזה בדיוק מה שנקרא דתייה, או אפילו לייט, זה די צורב לקרוא שאנשים ממציאים לעצמם כמעט גרסה חדשה של הדת ואז אומרים שזה בעצם נקרא דתי, להתייחס למצוות כאילו היו בחלון ראווה שכל אחד בוחר מה נכון בעיניו זה מרגיש לי קצת מבזה, והרבה פחות דתי, עכשיו, למה כל מה שאני כותב עכשיו נראה מאוד שיפוטי ? כי אם היית אומרת שזה מאוד קשה לך אבל לפחות ברמת ההשתדלות תעשי, זה היה מצב אחר, אבל היהדות זה לא בוטיק מצוות לבחירה, אז סליחה על השיפוטיות ואני יודע שלא אקבל כאן פרח, אבל אם גרמתי לך לחשוב על זה בפעם השנייה, דיינו. ושלא יובן לא נכון, כל הכבוד שאת מתחזקת ועל מה שאת כן עושה, ותנסי לקבל את השיפוט באהבה, זה ממקום של ערבות הדדית ולא ממקום רע.

שואל השאלה:
זה לא שזה קשה, אני יודעת שבעתיד אני ארגיש פספוס.
שפספסתי את ההרגשה של זוגיות גם בלי להיות נשוי.

^זה פספוס הנאה רגעית מול שמירה על רצון ה'.
שימי אתזה אחד מול השני

אף אחד לא מושלם
הכל בסדר
אבל הייתי ממליצה לך כן לנסות לשמור
לטובתך

העניין הוא, שתמיד ישפטו ותמיד יהיה לאנשים מה להגיד, ובתורה כתוב שצריך לדון כל אדם לכף זכות, אז זה עושה אותם פחות דתיים ממך לא? וגם אלה שפחות, אל תייחסי חשיבות.

חלק מצניעות זה שמירת נגיעה

אנחנו לא אלה שיכולים להחליט מי דתי יותר או פחות זה בינך לבין אלוקים
כל אחד וההשתדלות שלו וכמה שהוא מסוגל
תתעלמי מהסביבה אני יודעת שזה קשה אבל תשתדלי פשוט להתעלם כי זה לא תפקידם של הסביבה להחליט אם את בסדר או לא
תמיד יהיה לאנשים מה להגיד ככה זה לא משנה על מה
ובלי קשר אני ממליצה לך ללמוד על הערך של המצווה הזאת ממקום של אהבה כמובן לא בכוח
בהצלחה אהובה
פה אם צריך