לפי דעתכם, מהי האמת הקשה ביותר על אודות הקיום האנושי, שאם תיחשף לגמרי, תערער את האמונה שלנו בעצמנו ובמקום שלנו בעולם?

לדעת את העתיד שמצופה לנו

מה יקרה אחרי המוות

אם אלוהים קיים או לא
של כל הדתות בין אם מאמינים ובין אם לא

גם אני חושבת שלדעת את העתיד שלנו וגם לדעת את המקום שלנו בעולם, כמה השפענו על דברים או אנשים

שואל השאלה:
יפה שהכל מתקשר אחד לשני

המחשבה שאולי כולם בפנים בעצם סתם קניבלים

עברי צבעים הם אלו שרואים את הצבעים נכון ולא אנחנו

אם כוונתך לערעור כלל האנושות- ככל הנראה מציאות הבורא המתערב, על הצד שימצא כבורא קיים ומתערב ומצווה לברואיו (בפשטות- האמת לגבי איזו דת היא הנכונה, ועל הדרך יתאמת לכל שהוא גם כן קיים). כוונתי לומר- רק מציאות הבורא לבד לא תערער את האנושות, כי תמיד יוכלו אנשים לפנות לדאיזם ולא יהיה להם ממש אכפת. ואם לא יהיה כלל, אזי רוב האנושות פשוט תמשיך לחיות את החיים שלה, מקסימום ישנו את התרבות שלהם, זה דבר שישנה רק לאנשים שהדת היא החיים שלהם, וכמו שאמר בן שפירו- 'בארה"ב גם הרפורמים האדוקים פחות אדוקים מחילונים ישראלים'. הנצרות- רובה חילונים. והאיסלם- טוב, שם באמת זה יכול להשפיע מאוד. לגבי דתות המזרח הרחוק- רובם חילונים, ואלו שדתיים, לרוב אנשים שמתונים מאוד מצד טבעם והתרבות שלהם, ודבר כזה לא יערער אותם אף אם מדובר בנזיר שזה היה כל חייו (ובעניין זה מצינו כמה מקורות גם בספרי רבותינו שכתבו שאדם צריך לשאוף להשיג מתינות כזו, עד כדי לשנות 'שגם על הרי יאמר הטוב והמטיב' או 'שלא יהיה לו הבדל בין טוב ורע' וכדו').

שאלה מעולה. אני רוצה לראות אילו מחשבות יעלו בנוגע לשאלה.

אני מניח שקיומם של חוצנים תבוניים מאוד יערער את הביטחון האישי שלנו, במיוחד כשאנחנו לא מבינים את כוונותיהם ולא מודעים ליכולת המיליטריסטית שלהם

שאנחנו לא המין השולט.

שאין לנו בחירה חופשית, ויתר־על־כן, שהסיבות למעשינו אינן אלו שאנו חושבים שהן אלא תירוצים שהמצאנו בדיעבד.

לדעת במדויק כל דבר שנהרס בגלל אפקט הפרפר של דברים שעשינו. מי יודע לאן זה יכול להתגלגל. דמיינו לכם שהייתם יום אחד מגלים שהמונים מתו בגללכם בלי כוונה, זה לא היה מערער אתכם?
מה אני אגיד, יופי שאנחנו לא יודעים הכל. אם היינו יודעים זה היה הרסני.