ילדים בשכבה שאלו אותי למה אני כזאת שקטה ולא ידעתי מה להגיד להם

הכל בסדר, אין לך מה להרגיש דפוקה.
זו הדרך שאת ויש סיבה שזו הדרך שאת.
פשוט באמת, אל תרגישי רע כל כך כי קצת יותר קשה לך מאחרים. זה לא אומר שאת "דפוקה".
תמיד אפשר לעבוד ולשנות- כן, גם בסוף י"ב.
לדעתי כדאי שתנסי קצת, אולי תספיקי ליצור זיכרונות טובים וחדשים לפני סוף התיכון, עדיף מאוחר מאשר אף פעם.
גם אני עברתי תהליך של להיפתח,
אם את רוצה את תמיד מוזמנת לפרטי❤

קודם כל אני ממש מצטער לשמוע את מה שעברת עם אבא שלך גיבורה
אני ממש מבין את הרצון שלך שאנשים יראו חלקים שאת מרגישה שיש לך, אבל כדי לעשות את זה כנראה שתצטרכי ליזום.
גם כשלא נוח וגם כשקשה, שם זה מתי שצריך, שריר נבנה שמפעילים עליו לחץ, וכנראה שזה מה שאת צריכה לעשות.
רואה ילדה שאת מתעניינת בה? לכי תשאלי אותה הכי בטבעיות וכמובן לא באופן מביך על כל דבר, אפילו הכי קטן כמו מבחן (כמובן לא לרכל על אחרים)
לא מבטיח כלום ולא מבטיח שתצליחי תוך שנייה להכיר בסטיז, אבל תחדדי את היכולת שלך לתקשר, ומשם תראי את מה זה נותן לך ואם זה נותן לך.
נכון שדי מאוחר אבל עדיף מאוחר מאף פעם, מקסימום לא הצלחת בתיכון? החיים ממשיכים, המחוגים לא עוצרים בשבילך
בהצלחה!