בבקשה תקראו את מה שכתבתי עליו ותייעצו לי מה לעשות בסיטואציה הזאת כי אני אבודה

הגיוני לאהוב מישהו שאף פעם לא פגשת?
כי אני לא מבינה איך זה הגיוני
שלא ראיתי אותך במציאות בעיניים שלי
ולא חיבקתי אותך פיזית בידיים שלי
ולא דיברתי איתך פנים אל פנים מעולם
אבל בדמיון שלי אתה לא פחות ממושלם
ומאז שהתחלנו לדבר ועד שהפסקנו
אני מרגישה שאני קצת משתגעת
אני מדחיקה את מה שהיה , את השיחות ואת הרגשות שהרגשתי
אבל כנראה שאתה תקוע עמוק בתוך התת מודע שלי
ופשוט לא משתחרר
כי מאז שהכרתי אותך אני לא מוצאת עניין באף אחד אחר
ואני כבר לא מצליחה להבין מה קורה לי
אני רוצה לבכות
כשאני רק רואה תמונה שלך או שומעת את השם שלך הגוף שלי מגיב אחרת
אני רואה אותך בכל מקום וזה גורם לי להרגיש כמו בסרט
סרט רע כזה שבו הדמות הראשית היא ילדה שבראש שלה היא פשוט תקועה
תקועה עלייך הכוונה
ובמקרה הזה אני לא יודעת מי זה שבחר בך אצלי
אם זה הראש או הלב
אבל תשמע שאני באמת לא מצליחה לשחרר
אני רוצה לפגוש אותך אני רוצה לחבק אותך אני מרגישה שאתה צריך להיות שלי
ובנתיים כל מה שאיתי זאת רק אני
ואולי כל מה שאיתך זה כבר מלא חוויות עם בנות אחרות או אהבה חדשה
אני מניחה שאתה לא חושב עליי כבר בכלל
וכשאני חושבת על זה ככה אני כן מרגישה שהלב שלי קצת נשבר
יש לי נטייה להקצין כל דבר
לפנטז יותר מדי
לחלום ולדמיין כאילו אין מחר
אני רק מקווה שבאיזשהו מקום כשזה נוגע אלייך זה יהיה מעבר לדמיון
שעוד יהיה משהו בנינו
שניפגש ונרגיש את מה שהרגשנו בטלפון במציאות
משהו אמיתי
ושתאהב אותי בדיוק כמו שאני
בנתיים שוב אני פשוט רוצה לבכות
ולא יודעת כרגע מה עוד לעשות