אני מלשבית עד אפריל והגעתי לשלב במלשביות שאני בחוסר חיים מוחלט וכל מה שאני עושה זה לעבוד עוד מישהו ככה? כבר אני מרגישה

תהני מזה בקרוב זה יגמר ותתגעגעי לזה תאמיני לי

את כלכך אני
מצטרפת לשאלה

שואל השאלה:
אני יודעת שאני אתגעגע אבל זה כבר מעיק עליי ברמות כי קשה לי להרגיש חוסר חיים ואולי לאחרונה אני בגישה של "פשוט זרמי עם המצב" אבל המצב לא משהו בכלל כי החוסר חיים הזה גורם לי להרגיש ככ לבד

אעע נשמע כמו חלום
אולי תפתחי כמה תחביבים חדשים? נגיד נגינה חדר כושר טיפוס קריאה וכו

שואל השאלה:
כן אבל זה לא דברים שיעסיקו אותי כל היום ועדיין אני אהיה לבד בהם
הבעיה שכל החברות שלי כמעט התגייסו ובעבודה עוד חודש כל מי שאני אוהבת עוזב ואני ממש בחרדות על זה

שואל השאלה:
חשבתי ללכת לפילאטיס אבל שעתיים בשבוע זה לא מה שיעשה את ההבדל ואני גם לא בן אדם של דברים כאלו

חחח לא יודעת מה איתך אבל חדכ אוכל לי את כל הזמן (4 אימונים בערך שעתיים רק לאימון עצמו..)

אממ מה עוד.. רישיון כבר יש לך?

שואל השאלה:
אבל הייתי פעם בחדר כושר איזה חצי שנה וזה פשוט לא משהו שהייתי עושה שוב לא יודעת אני פחות בן אדם של משקלים אולי אני אלך לפילאטיס

שואל השאלה:
רשיון יש לי אבל לא תמיד ההורים נותנים לי את האוטו כי הם גם צריכים וזה אחת הסיבות שאני לא נרשמת לפילאטיס כי הפילאטיס שחברות שלי בו הוא רחוק ממני

הממ הבנתי
אולי תרשמי לאיזה קורס או לחוג כלשהו שמעניין אותך? ככה גם תוכלי להכיר אנשים חדשים

שואל השאלה:
אני גם משחקת טניס נגיד פעם בשבוע אבל זה באמת לא משהו שמשנה את ההרגשה שלי כי אני בן אדם כזה שאם הוא לא מרגיש עסוק אני בדיכאון ואני עובדת איזה ארבע/חמש פעמים בשבוע אבל זה גם לא עוזר כי יש לי הרבה שעות פנויות בכל מקרה (ואני לא רוצה לעבוד יותר מחמש פעמים בשבוע כי גם בעבודה זה לא אני נהנית עד כדי כך)

שואל השאלה:
אבל אין לי קורס או חוג שמעניין אותי לחח

אולי תמצאי עבודה קצת יותר עמוסה עם יותר סיפוק שאת גם נהנית ממנה

שואל השאלה:
האמת שאני במלצרות לא נראה לי יש אחת יותר טובה ניסיתי אחת רגועה לפני כמה זמן אבל היה לי משעמם ברמות אז התפטרתי והמשכתי בעבודה הקודמת פשוט אני שם כבר איזה 8 חודשים וממש ממש סבבה לי שם ואני גם נהנית לפעמים פשוט אני מרגישה שכל חיי זה עבודה וזה מבאס אותי ברמות

שואל השאלה:
טוב עזבי סתם אני חופרת חחח זה כנראה הכל בראש שלי ואני גם בחיים לא אהיה מרוצה מהחיים שלי זה תמיד ככה מאז שאני קטנה שום דבר לא מספיק לי לא משנה כבר טוב העולם יביא לי אני אף פעם לא אהיה מסופקת

לפחות את עובדת זה טוב, אולי תקבעי משהו גדול עוד יש לך זמן , כמו הופעה או טיסה לחול עם אנשים שאת אוהבת

בצבא באמת יש חוסר חיים מוחלט זה כמו שאת עכשיו בעבודה שם כל החיים שלך יהיו הצבא (תלוי ביציאות שלך), וזה חשוב גם אז לאזן בין הצבא לחיים

שואל השאלה:
יש לי טיסה עוד שבועיים וחצי ויש מצב גם עוד חודש וחצי אבל זה לא מרגש אותי כבר כי אני טסה הרבה את מבינה כאלו לא משנה מה יהיה לי בחיים אני תמיד ארגיש שזה לא מספיק זה בעיה במוח שלי

שואל השאלה:
כאלו באמת בלי עין הרע הרבה דברים שאני רוצה שיקרו בחיים שלי קורים אבל זה אף פעם לא יהיה מספיק

בסדר גם הצבא לא עוצר לך לגמרי את החיים, אפשר לצאת לחופשות אחרי הטירונות וקורס אם יהיה לך הכל טוב
תהני מכל דבר שהחיים מביאים לך, צבא זאת הזדמנות שאין בכל מקום בשביל לגדול ולהתפתח מניסיון :)