חייב פריקה אני לא מסוגל יותר להיות הבדיחה של הכיתה ולא יודע מה לעשות

תשמע זה באמת לא נעים והייתי במצב שלך.
אבל תקשיב שנשארה לך רק עוד שנה ואחריה כל הטיפשים האלה ילכו כל אחד לדרכו ולא תראה אותם יותר.
תנסה בשנה שנשארה לך אולי להכיר חברים חדשים ואם זה לא הולך תדע שהמשפחה תמיד תהיה לצידך ואוהבת אותך
כמובן שמאחלת לך מלא בהצלחה שמקווה שיהיה לך טוב בחיים❤

היי אהוב, אני יודע שזה לא קל לחוות בריונות, במיוחד על משהו שאתה לא שולט בו ונולדת איתו, כמו צבע עור (או נטייה מינית במקום שאני הייתי בו).

עם כמה שזה לא פשוט, וקשה ומעצבן, תנסה להתעלם, ולבנות עור של פיל, לאט לאט עפ הזמן זה יהיה יותר קל...
תנסה לדבר עם איש צוות על הקושי שאתה חווה, ועל התסכול שאתה מרגיש מהנושא, אולי יש להם עצות;

מעבר לזה, חברים לא חייבים להשיג דרך בית ספר, נכון שזה יותר קל ונוח, אבל תאמין לי (מנסיון), חברים שאתה תבנה מבחוץ, כנראה יהיו יותר קרובים ויחזיקו יותר זמן, כי אתם יחד *מבחירה אמיתית*, ז"א, צא לחוגים, תחביבים, תנסה דברים שונים.
כן, ילדים בתיכון אכזריים, מאוד.
תנסה לזכור שאם הם מתנהגים ככה, הם מפסידים אותך ולא אתה אותם.

מקווה שהצלחתי לעזור, הפרטי שלי תמיד פתוח אם תרצה לדבר או לשוחח על מה שתרצה :)
בהצלחה לך אהוב, שיהיה לך רק טוב.

היי,
כואב לי לקרוא את מה שעובר עלייך וניכר שאתה ילד נבון ורגיש שסובל מהתנהגותם האכזרית של הילדים. אין סיבה שתסבול גידופים וכינויי גנאי בגלל צבע העור שלך. ישנן 2 דרכים להתמודד עם הרוע של הילדים:- לפנות למחנכת ולהתלונן או להתעלם מההקנטות, עד כמה שזה קשה, עד ש"ירדו" ממך. תבחר את הדרך שמתאימה לך ותפעל בהתאם. כדי לא להישאר לבד עם התחושות שלך אתה יכול לשוחח באנונימיות עם נציג של אחת מ-4 עמותות לצעירים:-
לעלם-באתר של העמותה, בוואטסאפ 054-6786776, במייל: [email protected]
לער"ן-באופן אנונימי באתר, בוואטסאפ 052-8451201, במסרון 052-9993544 ובקו החם 1201
לסה"ר-באתר של העמותה, בוואטסאפ 055-9571399, בצ'אט אנונימי https://sahar.org.il או באינסטגרם ובטיקטוק elem.digital.

אני שולח לך חיבוק חם ומחזק אותך מול אכזריות הילדים.

היי יקר,
אני מצטערת לקרוא שאתה עובר חוויה כל כך מטלטלת, קשה לי לדמיין כמה כוחות צריך כדי לחיות במציאות כל כך קשה של חוסר שייכות.
יכולה לדמיין כמה הכול מרגיש מכביד, כמה חוסר אונים ותסכול אתה ודאי מרגיש. מהמילים שלך עולה הרצון שיהיה אחרת, שיראו מי אתה באמת.
מתארת לעצמי את התסכול כשאתה מנסה בכל הכוח להשתייך וכמה כוחות ואומץ נדרשים ממך כדי לנסות לחפש פתרונות ולא לוותר.
צר לי שבית הספר שאמור להוות עבורך מקום של ביטחון ושייכות, גורם לך לחוש תחושות כל כך פוגעניות ומשפילות.
ולמרות התחושות הקשות מצאת בכל זאת את הדרך לשתף ברגשות שלך.
אל תישאר עם התחושות האלה לבד.
כמתנדבת בעמותת סה"ר אני מזמינה אותך, להצטרף לצ'ט של העמותה, שם תוכל לשתף באנונימיות. תוכל להיכנס לאתר דרך הקישור המצורף בתחתית התגובה או ישירות דרך מספר הוואצאפ 055-9571399.
אתה לא לבד, אנחנו כאן בשבילך.
שלך,
מתנדבת סה"ר

אוף זה פשוט שובר את הלב לקרוא את זה
ילדים כאלה צריך להעביר אותם חינוך מחדש!
קודם כל אין לך ממה להעלב מזה שהוא קורא לך שחור- זה הצבע עור שלך ואין בזה משהו רע, זה כמו שאתה תקרא לו לבן זה על אותו משקל.
אם אתה יכול פשוט להעביר את הדברים שלהם הלאה ולא להתייחס, או אפילו לזרום איתם כדי שיבינו שזה לא מזיז לך והם פשוט יעברו למישהו אחר.
אם זה מצב שהוא ממש בלתי נסבל זה נתון לבחירתך אם לעבור בית ספר/ להמשיך שם
ממש מצטערת שזה מה שאתה עובר!

יא חיים בלבלב החזרת אותי לתיכון עליי היו צוחקים כי הייתי נראית כמו רוסייה אני בכלל מרוקאית אבל הקנאה לא מבחינה אם זה ינחם אותך אני היום עם שני תארים בפסיכולוגיה ורובם לא עשו כלום עם החיים שלהם אז תתנחם בזה שאפסים נשארים אפסים ואנחנו מתפתחים מתחזקים ומתחשלים