נמאס לי להיות חולה כבר פריקה, לא מחייבת אף אחד להיכנס אבל זה יעזור לשמוע עצות..

אני ממש מצטערת אם זה יישמע מוזר לאנשים פשוט אני 24/7 בפרופורציות אבל זה קשה. כואב לי על החטופים כל דקה ביום, אני בטוחה שהם סובלים עכשיו ה ר ב ה יותר ממני לצערנו...
פשוט לפעמים בא לי לשתף גם כאב אישי..


זה הזוי כמה שהנפש שלנו מקרינה את המצב שלה על הגוף.
ואני מרגישה את זה כבר חצי שנה. אני לא מצליחה לנשום באופן תקין, נושר לי השיער, אני לא ישנה בלילה מלחץ ופחד לאכזב את ההורים שלי.. נכון לכרגע אני במצב שממש אני לא מצליחה לנשום בלי להשתעל.. מה עושים במצב הזה? מישהו יודע?