6 תשובות
כן קורה גם לי לפעמים שאני חושב על דברים שראיתי
מראה על רגישות גבוהה מאוד לנרצחים ולחשיבות חיי אדם. אולי זה טיפה לא "נורמלי" אבל זה רק בגלל שהרוב המוחלט לא ככה, זה לא אומר שזה רע, דווקא מאוד טוב
שואל השאלה:
הם מהישוב שלי לא הכרתי אותם בכלל... אני לא מבינה מה יש לי בדכ אני לא כזאת
הם מהישוב שלי לא הכרתי אותם בכלל... אני לא מבינה מה יש לי בדכ אני לא כזאת
אנונימית
כן זה נורמלי זה ממש עצוב
ואי מבינה אותך
בתחילת המלחמה שמעתי על חייל שנרצח ומאז ועד היום אני לא מצליחה לשכוח אותו ובוכה עליו מלא מבלי שהכרתי אותו אפילו
בתחילת המלחמה שמעתי על חייל שנרצח ומאז ועד היום אני לא מצליחה לשכוח אותו ובוכה עליו מלא מבלי שהכרתי אותו אפילו
היי יקרה
שומעת את הכאב במילים שלך.
לא יכולה לדמיין כמה צער את ודאי מרגישה, וכמה הכל יכול להרגיש מייאש ומכביד.
לפעמים האובדן יכול להשאיר חלל ריק שמרגיש כמעט בלתי ניתן למילוי, גם אם זה אובדן של מישהו שאינו קרוב. לעתים תחושת הריקנות עצמה יכולה להתיש. אולי את שוקעת בתחושות כבדות לצד הכמיהה שהכל היה אחרת.
יכול להיות שאת חוששת שלא יקבלו את הסבל שלך כי האובדן "לא מספיק קרוב" כמו שאמרת...
כמה לא מובן מאליו שהצלחת למצוא את המילים להביע את הכאב המתחולל בפנים, שאת מאפשרת לנו להיות לצידך, גם אם לרגע.
מבינה שקשה עד כדי בלתי נסבל להישאר עם הרגשות הללו לבד.
אולי יש מישהו קרוב שאת סומכת עליו שיוכל להיות שם בשבילך ותוכלי לחלוק איתו את רגשותיך.
אני מתנדבת בעמותת סהר- סיוע והקשבה ברשת, אם נכון לך יותר לשתף בצורה אנונימית ולא שיפוטית, מזמינה אותך אלינו לסה"ר לצ'אט עם המתנדבים שלנו. נהיה שם בשביל להקשיב, לתמוך ככל שנוכל.
שלך, מתנדבת סה"ר.
אנחנו זמינים בווטסאפ 055-9571399
וגם בצ'אט (מצרפת לינק)
שומעת את הכאב במילים שלך.
לא יכולה לדמיין כמה צער את ודאי מרגישה, וכמה הכל יכול להרגיש מייאש ומכביד.
לפעמים האובדן יכול להשאיר חלל ריק שמרגיש כמעט בלתי ניתן למילוי, גם אם זה אובדן של מישהו שאינו קרוב. לעתים תחושת הריקנות עצמה יכולה להתיש. אולי את שוקעת בתחושות כבדות לצד הכמיהה שהכל היה אחרת.
יכול להיות שאת חוששת שלא יקבלו את הסבל שלך כי האובדן "לא מספיק קרוב" כמו שאמרת...
כמה לא מובן מאליו שהצלחת למצוא את המילים להביע את הכאב המתחולל בפנים, שאת מאפשרת לנו להיות לצידך, גם אם לרגע.
מבינה שקשה עד כדי בלתי נסבל להישאר עם הרגשות הללו לבד.
אולי יש מישהו קרוב שאת סומכת עליו שיוכל להיות שם בשבילך ותוכלי לחלוק איתו את רגשותיך.
אני מתנדבת בעמותת סהר- סיוע והקשבה ברשת, אם נכון לך יותר לשתף בצורה אנונימית ולא שיפוטית, מזמינה אותך אלינו לסה"ר לצ'אט עם המתנדבים שלנו. נהיה שם בשביל להקשיב, לתמוך ככל שנוכל.
שלך, מתנדבת סה"ר.
אנחנו זמינים בווטסאפ 055-9571399
וגם בצ'אט (מצרפת לינק)
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: