16 תשובות
שניה רגע הלכתי להביא משהו לאכול
קצר?
וואוו התרגשתי מאודד עכשיו הלכתי להביא טישו
שיואו זה יפה.
זה מהמם! כל כך יפה ואמיתי!
יפה!
מה זה בול שיר שכתבתי שנה שעברה הלפ
מהמם אבל זה מפחיד אותי מה זה אני אשלח לך
מהמם אבל זה מפחיד אותי מה זה אני אשלח לך
היא היתה ילדה שונה, לא כמו כל הילדים
היא תמיד היתה ממציאה לה בראש סיפורים
היו לה מחשבות וחלומות קצת אחרים
היה לה מין עולם משל עצמה
והילדים האחרים לא הצליחו להכיל אותה
אז הם פשוט ניסו להתעלם מקיומה
והתנהגו אליה בצורה די עקומה
הם התחילו לצחוק עליה או להתלחשש כולם בצד
הם לא שמו לב שהיא עומדת שם לבד
הם אף פעם לא חשבו על איך שהיא הרגישה
כשמהכיסא אל הרצפה ילדה אחת אותה העיפה
אם כאב לה שצחקו, או שאמרו לה כבר ללכת
אם הם פגעו בה כשעשו פרצוף אם לשחק היא מבקשת
או שהיא רק הסתובבה ואז כולם ברחו
שהיא ישבה שם עצובה כשכולם חייכו
אין אור.
איך עוד יום עובר
וכלום לא משתנה
כלום לא משתנה ,
אולי זה בגללה
או שזה לא קשור אליה
אבל עכשיו היא כאן לבד
ואין לה אף אחד
אין אור ...
הם לא באמת ידעו כמה זה פגע
וכמה היא ניסתה להרגיש קצת רגילה
להיות ילדה עם חברים
כמו כל האחרים
היא היתה תמיד יושבת עם אותן המחשבות
שהיו תמיד רצות ולה לא מניחות
אז מה אם אני קצת שונה, לא מגיע לי חברים?
למה ילדים מתיחסים ככה לילדים טיפה שונים?
למה דווקא אני מתמודדת עם הדברים?
אני פשוט רוצה היות כמו כל האחרים
היא היתה חושבת עם דמעות על הפנים
וככה זה עבר, כמעט שלוש שנים.
אין אור.
איך עוד יום עובר
וכלום לא משתנה
כלום לא משתנה ,
אולי זה בגללה
או שזה לא קשור אליה
אבל עכשיו היא כאן לבד
ואין לה אף אחד
אין אור ...
היום היא כבר אחרת
היא לא מפחדת להיות שונה
אבל עדיין יש אצלה בלב תמיד את הילדה
שהיו משתיקים, ואיתה לא מדברים
הצלקת תישאר איתה לנצח נצחים
אבל היא תמיד יודעת, עמוק בפנים
שאותם הילדים,
שאז מהם היא נפגעה
עזרו לה להבין את הדברים שהיא רוצה
ולהיות הבנאדם שהיא היום
שמותר לה גם לחלום
ולכבוש את העולם
ושיש לה כאן מקום לא פחות מלכולם
היא תמיד היתה ממציאה לה בראש סיפורים
היו לה מחשבות וחלומות קצת אחרים
היה לה מין עולם משל עצמה
והילדים האחרים לא הצליחו להכיל אותה
אז הם פשוט ניסו להתעלם מקיומה
והתנהגו אליה בצורה די עקומה
הם התחילו לצחוק עליה או להתלחשש כולם בצד
הם לא שמו לב שהיא עומדת שם לבד
הם אף פעם לא חשבו על איך שהיא הרגישה
כשמהכיסא אל הרצפה ילדה אחת אותה העיפה
אם כאב לה שצחקו, או שאמרו לה כבר ללכת
אם הם פגעו בה כשעשו פרצוף אם לשחק היא מבקשת
או שהיא רק הסתובבה ואז כולם ברחו
שהיא ישבה שם עצובה כשכולם חייכו
אין אור.
איך עוד יום עובר
וכלום לא משתנה
כלום לא משתנה ,
אולי זה בגללה
או שזה לא קשור אליה
אבל עכשיו היא כאן לבד
ואין לה אף אחד
אין אור ...
הם לא באמת ידעו כמה זה פגע
וכמה היא ניסתה להרגיש קצת רגילה
להיות ילדה עם חברים
כמו כל האחרים
היא היתה תמיד יושבת עם אותן המחשבות
שהיו תמיד רצות ולה לא מניחות
אז מה אם אני קצת שונה, לא מגיע לי חברים?
למה ילדים מתיחסים ככה לילדים טיפה שונים?
למה דווקא אני מתמודדת עם הדברים?
אני פשוט רוצה היות כמו כל האחרים
היא היתה חושבת עם דמעות על הפנים
וככה זה עבר, כמעט שלוש שנים.
אין אור.
איך עוד יום עובר
וכלום לא משתנה
כלום לא משתנה ,
אולי זה בגללה
או שזה לא קשור אליה
אבל עכשיו היא כאן לבד
ואין לה אף אחד
אין אור ...
היום היא כבר אחרת
היא לא מפחדת להיות שונה
אבל עדיין יש אצלה בלב תמיד את הילדה
שהיו משתיקים, ואיתה לא מדברים
הצלקת תישאר איתה לנצח נצחים
אבל היא תמיד יודעת, עמוק בפנים
שאותם הילדים,
שאז מהם היא נפגעה
עזרו לה להבין את הדברים שהיא רוצה
ולהיות הבנאדם שהיא היום
שמותר לה גם לחלום
ולכבוש את העולם
ושיש לה כאן מקום לא פחות מלכולם
ככ דומהה
פשש גם שלך נגע לליבי נורא^^
אעאעא תודהה
מוזמנת לדבר איתי אם את רוצהה
מוזמנת לדבר איתי אם את רוצהה
שואל השאלה:
^ תודהה 3>
^ תודהה 3>
אנונימית
שואל השאלה:
^ אני מצטערת שאת עברת מה שעברתת
ואת בן אדם מקסים אגב
^ אני מצטערת שאת עברת מה שעברתת
ואת בן אדם מקסים אגב
אנונימית
הכל טובב
ומצטערת שעברת את מה שעברתי חח
ומצטערת שעברת את מה שעברתי חח
שואל השאלה:
^^^ זה באמת דומה אבל וואו השיר שלך מטורףף אהבתי ממשש
אני רוצה להביא לך פרח אבל נגמרו לי :(
^^^ זה באמת דומה אבל וואו השיר שלך מטורףף אהבתי ממשש
אני רוצה להביא לך פרח אבל נגמרו לי :(
אנונימית
באותו הנושא: