כתבתי משהו כזה סתם לעצמי, אשמח לדעת מה דעתכם

כבר שבוע שאני רוצה לדבר אבל נגמרו לי המילים בפה
בערבים שותה אלכוהול ובבקרים זה הקפה
ומבחוץ הכל נראה שטוב, כי הצלחתי לחייך
והשאלה היא לא למה אני מעמידה פנים, אלא איך.
והיה לי משהו להיאחז בו לתקופה, אבל הוא נעלם והשאיר אותי חשופה.
ואני לא רוצה להיות חצופה פשוט נגמר לי כבר הכוח להרגיש שאני שקופה.
לא רוצה את זה זמני, רוצה את זה קרוב,
רוצה שזה יעטוף חזק ולא יעזוב.
שזה יגרום לי להרגיש שאני חיה ולא רק קיימת,
אני לא רק צריכה את זה,
אני חייבת.