אנשים שמבינים בקריאה בתורה ובטעמים

שואל השאלה:
תודה

נגיד במילה גבוה אז אמרת שלא משמיעים את הה"א

לא משמיעים בכלל כמו במילה נערה? או שכן משמיעים, אבל לא כמו ה"א עם מפיק

לא משמיעים בכלל את האות ה"א.

ישנם שני מנהגים איך להגות פתח גנובה:
מנהג הספרדים
להוסיף הגייה דומה לאות י' לפני האות המנוקדת בפתח גנובה: מִזְבֵּיחַ, שׁוֹמֵיעַ.
להוסיף הגייה דומה לאות ו' (w) לפני האות המנוקדת בפתח גנובה: נוֹוחַ, שָׁבוּועַ, גָּבוֹוהַּ.

מנהג האשכנזים
להוסיף את האות א' בניקוד פתח, לפני האות המנוקדת בפתח גנובה: מִזְבֵּאַח, שׁוֹמֵאַע, נואַח, שָׁבוּאַע.

כמובן שיש מצבים נוספים שהאות ה"א בסוף מילה מגיעה עם ניקוד.
אָבִיהָ
אֱסָרֶיהָ
כאן זהו עיצור לכל דבר וצריך להשמיע את האות ה"א אבל לא כמו מפיק (שנשמע בחוזק ובהגייה קצרה).
אלא כמו שהיא נשמעת במילה אהבה או במילה הילדים.

כאשר יש מתחת לאות ה"א פתח גנובה אז *אין* לקרוא אותה כמו מפיק!
במילה גָּבֹוהַּ מתחת לאות ה"א יש פתח גנובה, לא משמיעים את הה"א
כי הפתח אינה שייכת אליה, אלא שייכת לאות שנגנבה מכאן
כמו במילה רוּחַ, לא קוראים את המילה כמו רוחה
לכן צריך להשמיע את הפתח על אות קודמת (הבדלי הגיה בין ספרדים לאשכנזים)
ואת האות ה"א לא משמיעים.


כאשר האות מופיעה באמצע מילה ועליה יש ניקוד שווא נח
קוראים אותה כמו מפיק ה"א.

האות ה"א יכולה להיות עיצור, אות שמשמיעים בקריאה, כמו במילה הבל.
ויכולה להיות אות ניקוד, שלא משמיעים כמו במילה ילדה.

כאשר האות ה"א מופיעה באמצע מילה, היא תהיה מנוקדת
זה אומר שהיא עיצור ולכן יש להשמיע אותה, כמו במילה אהבה שציינת בשאלה.

כאשר האות ה"א מופיעה בסוף מילה ויש בה מפיק (זה לא דגש)
זה אומר שהיא מצביעה על שייכות, וזה נועד ליצור הבחנה בין מילה זהה ללא דגש, בעלת משמעות שונה.
בלי מפיק - ואִישָּׁה, נקבה
עם מפיק - אִישָׁהּ, האיש שלה.

בלי מפיק - היא אות ניקוד ולא משמיעים אותה.
עם מפיק - אינה אות ניקוד ומשמיעים אותה.