למה בעצם היה צריך לצוות על כיבוד הורים ?

היו יכולים לחשוב על זה בדרך אחרת

יש שלוש דברים שאחראים על זה שנולדת
אמא
אבא
ובורא עולם
זאת אומרת שחייבים לכבד ולאהוב את ההורים שלך באותה רמה כמו בורא עולם

לא כי אתה רואה שגם שכתוב יש לא מכבדים אז אם לא היה כתוב?

א. כשעושים מצד מוסכמה אנושית או דרכי הנימוס זה מעשה בעל ערך מסוים.
כשעושים את אותו מעשה בגלל שאלוקים ציווה, המעשה נהיה לאין ערוך גדול יותר.

ב. דבר שמקורו בנורמות אנושיות, יכול גם להתבטל במצבים מסוימים.
אותו היגיון שמוביל את האדם לכבד או להימנע מלגנוב
יכול להשתנות בזמן מן הזמנים.
ציווי אלוקי נותן תוקף למעשה ומחייב לנהוג באופן הראוי, גם אם לאדם נראה אחרת.
הציווי האלוקי מעמיד את האדם מול ערך מוחלט ומאפשר לו להתייחס ביתר רצינות למעשה ולמצוא בעצמו כוחות לדבוק במעשה הראוי, גם אם במחשבה ראשונית חשב שאינו יכול לעשות זאת.

כי ישנם פעמים שמצד עצמו האדם לא היה מכבד

אשריך

מבין את דבריך
נראה לי שזה מאוד תלוי מה אדם חש בתוכו כשהוא עומד מול ציווי אלוקי.
אם הבנתי כיאות את כוונתך, אז נשמע שהציווי מעורר פחד בגלל עונש אם הילד לא יכבד את הוריו. וממילא, זה יהיה ניכר באופן שהוא מכבד את הוריו.

רוצה להציע דרך אחרת להסתכל על זה.
כשיהודי עומד מול ציווי אלוקי, הוא מבין שיש כאן משהו גדול מהמחשבה האישית שלו.
הרי הקב"ה יודע היטב כמה קושי כרוך בדבר, ובכל זאת, הוא מצווה עלינו הילדים, לכבד את הורינו גם כשזה מאוד קשה. הידיעה הזאת מובילה לענווה, ללקיחת כמה צעדים לאחור כדי לנסות לגשת אחרת למצוות כיבוד הורים.
אם לפי ההיגיון שלי על כף מאזניים אחת יש כיבוד הורים ועל הכף השנייה יש את ההיגיון שלי, שאומר שבמקרים כאלה וכאלה אני לא צריך לכבד אותם, ולהכריע את הכף לטובת ההיגיון שלי,
אזי העמידה מול ציווי אלוקי תוביל אותי לתת משקל משמעותי יותר לציווי האלוקי, להבין שיש שם אמת גבוהה יותר מההבנה שלי, ואני מחויב לעשות מאמץ כדי להתקדם לעבר האמת הזאת. לחפש איך להסביר לעצמי שהכבוד להוריי עומד בערך מוחלט.
נכון, זה תהליך, ולארכו יהיו הרבה מעידות, נסיונות וטעויות.
אבל היעד הוא קיום מתוך הבנה שבציווי אלוקי גנוזה אמת אין סופית.
להבנתי, זה מעודד ומעורר שמחה, ומוביל לפסגה גבוהה יותר של קיום מצוות.

אם המוסר שלנו הוא סובייקטיבי ומשתנה מאדם לאדם אז יכולים להיות אנשים שיגידו שלגנוב מגנב זה בסדר ולעומתם יהיו כאלו שיאמרו שזה אסור. ויש שיגידו שצריך לכבד הורים גם אם הם פגעו בך, ואחרים יגידו שממש לא.
כל אחד לפי הפרספקטיבה שלו.
אבל כשהקבה מצווה על כיבוד אב ואם, על איסור גניבה ועל מצוות נוספות הוא מלמד אותנו מוסר וערכים שלא תלויים בהבנה או בתחושה האישית שלנו.
ובגלל זה גם אם היינו מבינים לבד שצריך לכבד הורים או להימנע מגניבה עדיין צריך את הציווי האלוקי. כי זאת פשוט חובה שאנחנו מחויבים בה.

שואל השאלה:
^ אני חלילה לא טוען שלא, להפך, אני אומר שזה מובן מאליו שאפילו לא היה צורך לצוות את זה כי זה מוסר בסיסי, ברור שאני מכבד !

ברחל ביתך הקטנה

יש כאלה שהיו משחקים אותה ראש קטן,השם לא ציווה אז מותר...

אתה צריך לכבד את ההורים שלך
למה להסתבך

שואל השאלה:
^ נשמע הגיוני אבל בדרך כלל מי שחושב שלהורים שלו לא מגיע כבוד, אני אישית מניח שלא יכבד אותם רק כדי לקיים את המצווה, הרי בגלל זה אומרים שזו מצווה קשה, להבדיל ממצוות אחרות שהם לא מתחייבות מתוך מוסר בסיסי, והאם הורה שמקבל בכל זאת את הכבוד רק מתוך פחד, האם הכבוד מהסוג הזה לא יותר משפיל את ההורה מאשר מרומם אותו ? לי נראה שכן, לטובת הילד עדיף שיפחד כדי שלא יעשה כל מה שהוא רוצה, אבל זה לא מוסיף הרבה כבוד להורה עצמו (זו דעתי)

יש לזה כמה סיבות:

1. אתה יודע מה הציווי הזה כולל? אם אתה חושב שזה רק כבוד בסיסי שמגיע לכל אדם, לא לפגוע בהם ולא לזלזל בהם, אתה טועה.

2. כמו שמישהו ציין כאן, שיש ציווי, זה מקבל ערך מוחלט, כלומר חל חיוב לקבל גם במצבים שהיית מאמין שאתה לא חייב, כמו אם יש לך הורים שיורקים עליך, מכים אותך, קורעים את בגדיך עליך ועושים את זה מול כולם שאתה יושב בראש השולחן, כלומר משפילים אותך מול רבים. ללא ציווי אלוקי, כנראה שהיית חושב "עד כאן, ברור שצריך לכבד את ההורים, אבל כאן ההורים עוברים על גבול שהם נותנים לי יחס כזה משפיל מול כולם, אז במקרה כזה לא נראה לי שאני צריך לכבד את ההורים שלי עם כל הכבוד כי מותר לי להגן על זה". לצערי הרב, אם תשאל חילוני ממוצע אם צריך לכבד את ההורים במקרים כאלה, רובם יענו לך "לא", למרות שהלכה בשולחן ערוך היא כן ושולחן ערוך לא פוסק את ההלכה הזאת לחסידים משום חסידות, אלא חובה גמורה כי זה מה שהגמרא למדה מדמא בן נתינה (קידושין לא א). צד אחר לומר שהורים מסוימים לא צריכים לכבד, זה במקרה שאתה יותר חכם מהם והם בורים ואתה זה שמלמד אותם: היית אומר שהורים צריכים לכבד כי הם יותר מבוגרים ממני ויודעים ממני יותר ויותר חכמים ממני והם אלה שמלמדים אותי, אבל הם הם בעצמם בורים ואני החכם, אז למה שאכבד את אלה שהרבה פחות חכמים ממני ואפילו בורים, ובפרט שאני הוא שמלמד אותם ולא הם אלה שמלמדים אותי?

3. ברגע שיש כאן ציווי אלוקי ואתה מקיים את זה בגלל זה ולא בגלל השכל שלך, כאן אתה מקבל שכר כי השכר הוא על הרצון לקיים ציווי של השם יתברך ולא על משהו שנראה לך הגיוני, אפילו שכאן זה לא סותר ואפילו תואם, לכן חשוב לכבד את ההורים כי ככה צוה אלוקים ולא כי ככה נראה לנו הגיוני. ככה הקדוש ברוך הוא מזכה אותנו במצוות, אם נתכוון לכך, גם אם אלו דברים שהיית עושה מצד עצמך, מה שמראה כמה שהוא אוהב אותנו ורוצה לזכות אותנו ולהצדיק אותנו ולתגמל אותנו. למעשים, אצל גויים זה לא חלק משבע מצוות בני נח, אז אם הם מכבדים את ההורים שלהם מצד השכל, הם מקבלים שכר כמי שאינו מצווה ועושה ולא כמי שמצווה עושה, כמו שקרה עם דמא בן נתינה שבזכות כיבוד אם ואם שקיים בלי להיות מצווה על כך, נולדה בעדרו פרה אדומה וחכמי ישראל נתנו לו על זה הרבה כסף. אצלנו השכר על זה בעיקר לעולם הבא שזה הרבה יותר מזה ובעולם הזה מקבלים על זה רק פירות.

4. הציווי כאן לכבד אותם כמו שותפים של הקדוש ברוך הוא והכתוב השווה כבודם ומוראם לכבודו ומוראו. אתה מבין מה משמעות של זה?