מה מניע את האדם לשאול את עצמו שאלות מורכבות?

יכול להיות שניהם

^בדיוק

שואל השאלה:
נשבע אני מכור לאתר הזה

שואל השאלה:
ואינטרפטציה זו מילה טעימה

שואל השאלה:
לייק על הרנדומליות

היקום אף פעם לא משעמם אובייקטיבית

שעמום זו אינטרפטציה סובייקטיבית של היקום

תמצא דברים שירגשו אותך, תתחיל עם מישהי, תסתכן קצת

שואל השאלה:
מה עושים אם היקום משעמם אובייקטיבית

כמו כל דבר שמניע את האדם, בין אם זה רעב, צמאה, שעמום, מיניות, ואפילו אלימות - זה נובע מצורך הישרדותי כדי להשתפר, לשגשג, לחיות בצורה יותר טובה בעולם ולהיות מסופק.

בקיצור, שואלים שאלות כדי לדעת דברים כדי שהדברים האלו יתרמו לך בחיים באופן ממשי.
אדם שלומד דברים שימושיים, לעולם לא יפסיק ללמוד ותמיד יהנה מהלימודים.
אך אדם שלומד דברים שאינם משמשים אותו, בסוף יישכח אותם מהר מאד ובגלל שאיננו מקבל תגמול על מאמציו, ירגיש יותר רע.

"אם האדם הוא בעל נפש, ושעתו שעת השקט חפשי מרעבון תאוני, ועינו מרהיבה ממחזה השמים לרום והארץ לעומק, הוא נרגש ונדהם, כי העולם נדמה לפניו כחידה סתומה, כמוסה ונפלאה, והחידה הזאת מלפפת את לבבו ומוחו, והוא כמתעלף לא נשאר בו רוח חיים בלתי אל החידה כל מעינו ומגמתו, ודעת פתרונה כלתה נפשו, ונבחר לו לבוא באש ובמים בשבילה. כי מה לו ולחיים, אם החיים הנעימים האלו נעלמים ממנו בתכלית ההעלם" (החזון איש)
זו השתקקות לחידה שמגיעה בעתות שהנפש פנויה ממרוץ החיים שדוחק אותה, ושם היא פועלת בשאלות על טעם הקיום, ומתעוררת החידה שגורמת לנפש להרגיש מנותקת מחווית ההוויה בלי להבין את משמעותה, סתמיות שמותירה אותה מנותקת ורעבה לדעת ולהתחבר.

שעמום

משהו אוטומטי שקורה כשמשתעממים

שניהם

אני חושב ש'לחתור לאמת' או דברים כאלה הן סתם סיבות שאנחנו ממציאים לעצמינו כדי שנרגיש טוב עם החשקים הלא מוסברים שלנו

סקרנות טבעית ? המוח שלו ? להכיר את עצמו, ללמוד, או שאלות לאחר חוויה עמוקה שמשאירה חותם. אני לא באמת יודע