7 תשובות
תנסי אולי פשוט לנסות לשלוט בזה או לנסות ליהיות יותר שקטה כי חוץ מזה אני לא חושבת שיש עוד מה לעשות
לשתוק עד שמשעמם, זה גורם לך קצת להיות השקטה אבל זה מה שאני עשיתי כי אנשים אוהבים לדבר על עצמם ולקרוא לאחרים חופרים בשניה שהם מדברים יותר מדקה
תנסי להיות יותר מופנמת ולהקשיב יותר מאשר לדבר ולבחור מה לומר ואם זה רלוונטי זה מה שאני עושה
זה משהו שממש קל להרגיש בו, במיוחד אם זה הופך להרגל. הרבה פעמים אנחנו מנסים למצוא חיבור עם אחרים או להרגיש שאנחנו לא זרים בשיחה, אז אנחנו דוחפים את עצמנו לתוך הסיטואציה, לפעמים אפילו בלי לחשוב על זה. חשוב מאוד להיות מודעת לזה, וזה כבר צעד ראשון מאוד משמעותי.
הנה כמה רעיונות שיכולים לעזור לך לשנות את הדינמיקה הזאת:
הקשבה פעילה: תני מקום לשני לדבר, ולא תדאגי ישר לחפש איך את מתחברת או מדברת על עצמך. זה יכול להיות קשה בהתחלה, אבל תנסי להתמקד במה שהשני אומר ולא למה זה מזכיר לך על עצמך. הקשבה אמיתית היא כלי מעולה לפתח קשרים עמוקים יותר.
הפסקה שנייה: כשאת שומעת מישהו מספר משהו על עצמו, קחי רגע לפני שאת עונה. נשמי, עיבדי את מה שהוא אמר, ואז תחשבי אם יש משהו שאת רוצה להוסיף. זה ייתן לך זמן לשקול אם באמת יש צורך לדחוף את עצמך לשיחה או לא.
הנמכת ציפיות: לפעמים אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים להוסיף משהו לשיחה כדי להרגיש "מוערכים" או ש"חלק מהשיחה שייך לנו". זה לא בהכרח נכון. תזכרי ששיחה היא לא רק על להגיד משהו, אלא גם על לדעת להקשיב ולהיות שם עבור השני.
תשומת לב למה שאת מרגישה: לעיתים קרובות יש סיבה שמניעה אותנו לדחוף את עצמנו כמו צורך להרגיש שייכות, לפצות על תחושת ניכור, או אולי פשוט הרגל של להיות במרכז. תנסי לשים לב מתי זה קורה יותר, ולבדוק אם יש משהו רגשי שמניע את ההתנהגות הזאת.
להתמקד בהרגשה של השני: במקום לחשוב על איך את יכולה "להתערב" בשיחה, התמקד בזה שהשני ירגיש מובן ומחוזק על ידי מה שהוא חולק. זה יכול לשדרג את איכות השיחה ולהפוך אותה להרבה יותר משמעותית.
בכל מקרה, זה לגמרי טבעי ורבים מאיתנו חווים את זה. זה תהליך, ועם הזמן אם תזכרי לקחת צעד אחורה ולהתמקד יותר במה שהשני אומר ולא על עצמך, תראי איך השיחות יתנהלו יותר בקלות ובלי הצורך לדחוף את עצמך כל הזמן.
הנה כמה רעיונות שיכולים לעזור לך לשנות את הדינמיקה הזאת:
הקשבה פעילה: תני מקום לשני לדבר, ולא תדאגי ישר לחפש איך את מתחברת או מדברת על עצמך. זה יכול להיות קשה בהתחלה, אבל תנסי להתמקד במה שהשני אומר ולא למה זה מזכיר לך על עצמך. הקשבה אמיתית היא כלי מעולה לפתח קשרים עמוקים יותר.
הפסקה שנייה: כשאת שומעת מישהו מספר משהו על עצמו, קחי רגע לפני שאת עונה. נשמי, עיבדי את מה שהוא אמר, ואז תחשבי אם יש משהו שאת רוצה להוסיף. זה ייתן לך זמן לשקול אם באמת יש צורך לדחוף את עצמך לשיחה או לא.
הנמכת ציפיות: לפעמים אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים להוסיף משהו לשיחה כדי להרגיש "מוערכים" או ש"חלק מהשיחה שייך לנו". זה לא בהכרח נכון. תזכרי ששיחה היא לא רק על להגיד משהו, אלא גם על לדעת להקשיב ולהיות שם עבור השני.
תשומת לב למה שאת מרגישה: לעיתים קרובות יש סיבה שמניעה אותנו לדחוף את עצמנו כמו צורך להרגיש שייכות, לפצות על תחושת ניכור, או אולי פשוט הרגל של להיות במרכז. תנסי לשים לב מתי זה קורה יותר, ולבדוק אם יש משהו רגשי שמניע את ההתנהגות הזאת.
להתמקד בהרגשה של השני: במקום לחשוב על איך את יכולה "להתערב" בשיחה, התמקד בזה שהשני ירגיש מובן ומחוזק על ידי מה שהוא חולק. זה יכול לשדרג את איכות השיחה ולהפוך אותה להרבה יותר משמעותית.
בכל מקרה, זה לגמרי טבעי ורבים מאיתנו חווים את זה. זה תהליך, ועם הזמן אם תזכרי לקחת צעד אחורה ולהתמקד יותר במה שהשני אומר ולא על עצמך, תראי איך השיחות יתנהלו יותר בקלות ובלי הצורך לדחוף את עצמך כל הזמן.
אנונימי
רק מנסה לעזור
אנונימי
שואל השאלה:
ואו תודה ימלכים❤
ואו תודה ימלכים❤
אנונימית
זה ממש לא דבר רע זה מביע התעניינות והקשבה לבן אדם השני