4 תשובות
לגבי שאלת חוק: בעקרון המדינה לא מתערבת בזה, לכן הדבר מוסדר במסגרת חוזה השכירות, כאשר בחוזה שכירות "סטנדרטי" (או שנקרא לו- מצוי) אכן כותבים סעיף אשר מגביל סאבלט, או בוא נגיד, כל בעל דירה שפוי יגביל את זה בחוזה. עם זאת, בעלי דירות גדולות שרגילים להשכיר לשותפים, יכולים להיות יותר גמישים בנושא הזה.
שואל השאלה:
לפי כל זכות:
" למרות זאת, אם המשכיר המקורי מתנגד להשכרת הדירה מסיבות בלתי סבירות או מתנה את הסכמתו בתנאים בלתי סבירים, רשאי השוכר להשכיר את הדירה לשוכר משנה למרות התנגדות המשכיר"
האם 'לא באלי' כי אני לא מעוניין שיעשו כסף על חשבוני נחשבת סיבה סבירה?
לפי כל זכות:
" למרות זאת, אם המשכיר המקורי מתנגד להשכרת הדירה מסיבות בלתי סבירות או מתנה את הסכמתו בתנאים בלתי סבירים, רשאי השוכר להשכיר את הדירה לשוכר משנה למרות התנגדות המשכיר"
האם 'לא באלי' כי אני לא מעוניין שיעשו כסף על חשבוני נחשבת סיבה סבירה?
אנונימי
אז אני אסביר לך: בעקרון חוק השכירות והשאילה הוא חוק דיספוזיטיבי, כלומר חוק שמרבית הוראותיו הם סוג של ברירת מחדל שניתן להתנות עליהם בחוזה, למעט לגבי סעיפים שכתוב שם שיש איסור התניה, וצריך לשים לב שסעיף 22 לחוק ממנו הבאת ציטוט, העוסק למעשה בסאבלט, הוא סעיף שכן ניתן להתנות עליו, כלומר, לעשות עליו מעין "בוטל" בחוזה, עכשיו נכון שכתוב בסעיף עצמו שהשוכר יכול להעביר את השכירות לאחר אם הסירוב הוא בלתי סביר, אבל אז אם הסירוב נרשם מראש בחוזה, ואתה גם מוסיף משפט בסגנון "בכל מקרה מוותר על השמעת טענה כי הסירוב הוא בלתי סביר" אז לפי אומד דעת הצדדים, אילו ידע המשכיר שיש כוונה לסאבלט את הדירה שלו, לא היה רוצה להתקשר בחוזה הזה בכלל, רוצה לומר במילים אחרות, שקשה לראות שוכר שמסכים לכל התנאים האלו וביום שלמחרת מרשה לעצמו לעשות סאבלט, כי רוב הסיכויים שניתן יהיה לבטל את החוזה איתו, כמובן שלזה צריך להוסיף את עניין תום הלב המתחייבת בכל מקרה כשמדובר בחוזים, זה אומר, שאם למשל לשוכר כבר אין יכולת לשלם, ואתה מתנגד ללא הצדקה שימצא בעבורך מישהו במקומו, אתה לא תוכל לבקש ממנו פיצויים על כך שעזב את הדירה לפני סיום תקופת השכירות.
שואל השאלה:
ימלך תודה
ימלך תודה
אנונימי
באותו הנושא: