תספרו את הסיפור שלכם מהשביעי באוקטובר

התעוררתי ב9 בבוקר ופשוט ראיתי חדשות במשך שעות לא התנתקתי מהחדשות ורק עם צמרמורות ועצב.
למזלי, לא איבדתי אף אחד קרוב, אבל כן מכירה

הייתי אצל סבתא שלי בצפון, נשארתי כמה ימים כי עדיין לא ידעו אם היה נקי ממחבלים בחוץ לא ידענו מה קורה אחרי שבוע חזרנו היה פחד איימים והדרך חזרה שלנו דרך כפריים ערבים אז בכלל

הוקפצתי לבסיס היה ממש בלגן אני בקושי זוכרת משהו הכל מטושטש אני זוכרת שהיה מחבלים בכניסה לבסיס גבעתי הרגו אותם ראינו מלא מחבלים במצלמות של הבסיס.

אני לא זוכרת בדיוק, אני רק זוכרת את השוק שלי כשקמתי בבוקר, ושמתי לב שההורים שלי צופים בטלוויזיה, מה שהיה ממש חריג, אז שאלתי אותם מה קורה, והם אמרו לי שיש מלחמה.
אני חושבת שלא באמת הפנמתי עד הסוף באותו זמן מה קורה, זה הרגיש לא אמיתי כמעט.
לא חשבתי שזה יהיה ככה, כנראה שחכתי איך מלחמות עובדות.

קמתי 7 ראיתי בסטיפס חדירת מחבלים פתחתי חדשות נחרדתי
שלחתי הןדעה לאחי החייל הוא אמר לי שהוא בדרך לכפר עזה ושלח הודעת פרידה בקבוצה של המשפחה והוא יצא משם יום אחרי