היי רציתי לדעת מה דעתכם על הכתיבה?

בעולם מתוקן
לא היו נותנים לכולם להרגיש צורך
ללמוד אותו הדבר
לא היינו לומדים בשביל עתיד שאנחנו
בכלל לא רוצים
לא היינו משקיעים כל כך הרבה אנרגיה במשהו שעושה לנו רע
רק כי זה מה שכולם עושים
לא היינו מפחדים לבחור במה שאנחנו אוהבים
בעולם מתוקן
ללכת עם הלב היה אידיאל
ללכת עם הלב לא היה נחשב "מסוכן"
לבחור בעצמך היה משהו משותף לכולם
כל אחד היה עושה מה שטוב לו
ומי שיבחר במה שהוא אוהב
לא יהיה סתם "מדומיין"
בעולם מתוקן
היינו לומדים
להיות טובים - ולא לפחד שינצלו לרעה
לאהוב - ולא לפחד להיפגע
לתת - ולא לפחד שלא נקבל בחזרה
לחייך - לכל אחד שצריך עזרה
לסלוח - כי יכביד עלינו לשמור טינה
לקבל - ולקבל באהבה
היינו לומדים
קודם כל לקבל את עצמנו
היו מלמדים אותנו לאהוב את עצמנו
לסלוח לעצמנו על הטעויות שלנו
לעולם לא להשוות אותנו לאחרים
תמיד לקבל את עצמנו
לבחור בעצמנו כל פעם מחדש
להסתכל במראה ולהאמין במה שאני רואה
היינו לומדים
איך לחיות בענווה
איך לדעת מה לבחור
איך לקום שהכל נראה שחור
איך להכיל הכל באהבה
איך לדון לכף זכות
איך לגדול
איך לדעת מה נכון
איך ללכת עם הלב
איך לרפא לב שבור
איך לראות את הטוב
איך שוב לאהוב
איך לקום עם חיוך
איך לא לראות הפוך
אבל אני מניחה שבנתיים
נמשיך ליפול ליפול ליפול בלי לדעת איך ואז אכשהו לקום ולהבין את הכל
או סתם להבין שאנחנו לא מבינים
חבל שאף פעם לא למדו אותנו לבחור בחיים