איך אתם מצליחים להבדיל ברגשות אמפתיה כלפי תינוקות שמתים בעזה ולבין כל ילד אחר שגוסס בעולם?

זה כמו סרטן, תאים תמימים שמתפשטים מהר וגורמים להרס

התינוק היום בעזה הוא המחבל של מחר שנכנס ליישוב ישראלי

אין לי רגשות כלפי ילד אחר שגוסס בעולם כי אני בטוחה שיש ברגע הזה המון ילדים כאלה (אם אני אחשוב על זה אולי אני אצטער קצת אבל זה לא רגשות כמו מישהו קרוב) ואני פשוט לא מכירה אותם ולגבי ילד שגוסס בעזה אני פשוט אומרת לעצמי שהוא יגדל להיות מחבל אז אין לי שום רגשות אליו חוץ משנאה

כי הילדים בעזה הם מחבלים בעתיד

אני מרחמת על מי שחף מפשע ולא עשה עדיין שום דבר רע

אפילו כתוב בפירוש בתנך: כל המרחם על אכזרים סופו להתאכזר לרחמנים^
והנה תראי כל האנשים מחלק מהישובים סביב (אני חס וחלילה לא באה לדבר עליהם משהו רע אבל זאת הייתה המציאות) הם ריחמו על האנשים מעזה ונתנו להם להסתנן ולעבוד אצלהם ובגלל זה היה להרבה מהמחבלים פרטים ויש עוד מיליון דוגמאות על איך ריחמנו על העזתים ובגלל זה אחר כך הם באו ורצחו אותנו פשוט אסור לרחם עליהם!