הגיוני לצאת בשאלה אם האמונה שלי בנויה על פחד בעקבות טראומות ילדות שקשורות לדת?

כן ברור שזה הגיוני, תעשה מה שעושה לך טוב. תחזור לדת ממקום שאתה מאמין בו וממקום שזה יעשה לך טוב:)

שואל השאלה:
ואיך אפשר להציג את זה להורים כי ההורים מאמינים?

כן הגיוני וזה תלוי מאוד בהורים שלך אם הם קיצוניים אז עדיף שלא

כן,תקין אני מקווה שתחזור לדת מתוך אהבה אךעצמית בקצב שלך ואיך שאתה רוצה ולא בכפייה כל טוב חבר

שואל השאלה:
לא קיצוניים אבל כאילו אני לא מרגיש שהם יקבלו אצ זה בטוב

תציג להם את זה שאתה צריך הפסקה מזה, שאתה נמצא בשלב בחיים כרגע שזה לא עושה לך טוב ומחזיר אותך לטראומות ילדות שתציין להם אותם. תגיד להם שאתה תחזור לזה בהמשך ממקום של אמונה שלמה ושלבינתיים אתה צריך הפסקה בשביל הנפש שלך. זה לגיטימי ביותר.

שואל השאלה:
הקטע שאותן טראומות קשורות אליהם והם באמת השתנו מאז אבל לא נעים לי להזכיר להם את זה כי זה דברים שהם עשו לא במודע

שואל השאלה:
אחרי הכל אמא שלי הייתה חילונית לגמרי וחזרה בתשובה ואבא שלי היה בין לבין כזה

ברור אחי, זה תמיד הגיוני להרגיש שאתה רוצה לצאת בשאלה או לחזור בתשובה, אין פה משהו נכון או לא נכון, אתה צריך לעשות מה שמרגיש לך נכון וטוב נפשית לעשות, לא משנה איך ההורים יקבלו את זה, אתה יכול לדבר איתם בצורה עדינה.

כן, ובמקסימום בעתיג תחסור לזה בגישה שונה, ולא מתוך פחד ודליליות.
אם אתה תרצה לחסור לזה מתוך חיוהיות וה-פלוסים, אז קוגם תתנקה מהשלילי

לא, זו התקרבנות טהורה אתה לא עושה טובה לאף אחד שאתה שומר את המצוות רק לך

^או שאתה כהה מבחינה רגשית יותר מעור של פיל

כן
תשב איתם לבד, אני רוצה להאמין שהם יקבלו את זה מתוך אהבה והבנה כלפיך

בטח שכן, פשוט תגיד להם שככה החלטת

אל תספר להם

שלא יהיה להם צער,
תעשה את זה בינך לבין עצמך , בלי שיידעו
גם ככה אתה מתכוון לחזור לזה בהמשך, נכון ?

אני מבין את החששות שלך, אבל הפחד והלחץ נובעים מאנשים ולא מהדת עצמה. אין סיבה לוותר על המצוות בגלל טעויות של אחרים.

אני זמין בפרטי במידה ותרצה אחי :)

אני בדיוק אותו דבר
כתבת את אשר על ליבי

היי, גם אני עם פוסט טראומה על רקע דתי (בין היתר)
אמנם נולדתי וגדלתי בתור רפורמי, אבל יש לי טראומה חזקה מהיהדות הנצרות והאסלאם בגלל האנשים שגדלתי בסביבתם בירושלים
התפקיד של ההורים שלך היה לשמור עליך, הם נכשלו, אני חושב שבשלב הזה כבר לא משנה מה דעתם על הדת שלך-זאת היתה הטעות שלהם ואשמתם ממה שהבנתי בתגובות. אם הם לא יקבלו את הסבל שלך זאת אך ורק בעיה שלהם.

לא, בטראומות צריך לטפל לא יעזור לברוח

^^כן... לא. ממש לא.
להאשים את ההורים ולהגיד "התפקיד שלהם היה להגן עליך והם נכשלו" זה רק מראה שגדלת בחיים הכי נוחים שהיו לבני האדם מאז שחר ההיסטוריה.
סורי. אבל אתה מפונק.

לא. ההורים השתדלו כמה שהם יכלו. ואתה צריך להודות להם. האם עברת דברים קשים בחיים? אולי. אולי זו רק התפיסה שלך. אולי הם באמת היו קשים. בין כך ובין כך, הרבה מהדברים הם תוצאה של החלטות שלך. והיחיד שיוכל לשנות אותם זה אתה.

אני רוצה לראות כמה אבא טוב "אתה" תהיה. אתה תופתע לגלות כמה דומה לאבא שלך אתה תהפוך להיות. במיוחד שאתה כל כך עסוק בהאשמות במקום בלשפר את מי שאתה בתור בן אדם.

"כל משבריך וגליך עליי עברו"
אנחנו רואים שזה קורה לא מעט לבעלי תשובה שחוזרים בשאלה בגלל משברים כאלו ואחרים שקרו בעברם.

יש כאלה שלא מודעים לייצר שרוצה ומצפה מהם לחזור בשאלה ובטח גורם להם לחשוב שכל אורך חייהם היו לחינם ושימצאו חופש וחיים טובים בעולם החומרי בלי הצורך במצוות וכו... ממש מה שהייצר הרע רוצה ומצפה...

ולדעתי יש אנשים שלהפך, ואולי אתה גם אחד מהם, שיכולים ומסוגלים להבין שאין לזה קשר לדת, וחזרה בשאלה זה לא בדיוק פתרון או האור בקצה המנהרה, אם כי להפך.
אלה יותר קשור באנשים שמהם הם נפגעו, ובאותם אנשים שמהם אולי גם אתה נפגעת. אולי זו סביבה מסויימת עם הרגלים והתנהגויות שלא קשורות לדת, אלא לאנשים עצמם וכן לפעמים קהילות שלמות מוכתבות לפי התנהגויות מסויימות שהן שגויות וזה מה שעצוב בעצם בסיטואציה כזו, שלפעמים אין מי שעוצר ההתנהגויות לא הולמות, או נורמות, וזה הופך לנורמה ככה שאנשים גדלים לטראומות כאלה ואחרות, כך זה מתגלגל ומביא נערים צדיקים לחזור בשאלה ולא לרצות קשר לדת או כביכול להשתחרר מהסביבה בהם חיו וזה הערבוב שבין הנורמות וההתנהגויות שבאמת לא הולמות, לבין התורה והמצוות.
לדעתי יש צורך להפריד בין הדברים הללו.
מקווה שתמצא תשובה לכל השאלות.

פתקא טבא ומועדים לשמחה(:

אני חושב שהמחשבה הגיונית אבל המעשה לא נכון בכלל בכלל

סופר/ת, ההורים שלי היו מרביצים לי וזרקו אותי מהבית, אל תרצו לי על זה שאני לא מעריך את ההורים שלי או וואטאבר. אני רחוק מלהיות מפונק, אני גדלתי ברווחה. שואל השאלה ציין בתגובות שהטראומות שלו הן מההורים, ברור שזה אשמתם.

^לא. אתה זורק את החוויות שלך שההורים שלך היו חרא עליו וחושב שהוא חווה הורים כמוך.
אנשים משתמשים במילה טראומה בצורה שונה. אצלך טראומה זה הורים שנתנו מכות, אצלו זה יכול להיות משהו הרבה יותר עדין מזה.
בקיצור, אל תנחש ואל תחליט. במיוחד שאתה לא מכיר פרטים.
אני ניחשתי עליך כי אתה עשית בדיוק אותו דבר. הרשיתי לעצמי.

הוא אמר בבירור שהטראומה שלו היא מההורים שלו, לא צריך להיות גאון כדי להבין מה זה אומר
ואין הגדרות שונות לטראומה

לא הגיוני אף פעם לצאת בשאלה
כמו שמי שהיה לו רע בחיים, זה לא מתיר לו לרצוח. הרע שקרה לך לא מתיר לך לעשות רע בעולם.

שואל השאלה:
לא חושב שאפשר לקרוא ללחפש את עצמך מחדש בעניין של הדת, לעשות רע בעולם ולמי שאמר דברים בנושא הטראומות ספציפית קשורות למעשים שקשורים לדת וכאלה, יכול להיות שהראייה שלי לא נכונה לגבי הדת בגלל המעשים האלה אבל מה שכן אני רוצה להגיע למקום אחר עם הדת מקום מאהבה אני לא רואה דרכים אחרות חוץ מלנתק תשורש לגמרי, אם מישהו מכיר דרך אחרת אשמח מכל הלב.