אפשר הסבר על התפילות ביום (מנחה, ערבית, שחרית)

בחג או באופן כללי?

שואל השאלה:
בכללי כן

לא ציית לאיזה הסבר את מתכוונת שחרית מנחה ערבית, איזה הסבר את רוצה בנוגע לתפילות ?

בימי חול המועד מתפללים תפילה כמו של יום חול ויש בה תוספות:
בתפילת 18 אומרים יעלה ויבוא.
בשחרית נוטלים לולב, אומרים הלל, אח"כ הושענות. מסיימים בתפילת מוסף של חול המועד. בבית הכנסת קוראים בתורה לפני מוסף.

מנחה רגילה ומוסיפים יעלה ויבוא, כנ"ל ערבית.

שואל השאלה:
אז ערבית ומנחה עושים אחת אחרי השנייה?

יש גם ברכות השחר מיד כשקמים וקריאת שמע שעל המיטה לפני שהולכים לישון

אפשר לעשות אחד אחרי השני אם אין לך זמן אבל זה לא ממולץ

שואל השאלה:
^^^^^^^^על סדר התפילות ביום, וכל פירוט אחר שנחוץ בעיניכם כי אני לא ממש מבינה בזה

אם מתפללים מנחה קרוב לזמן שקיעת השמש, אפשר להמתין כ20 דקות ואז להתפלל ערבית

אבל אישה לא חייבת בכל התפילות

שחרית - זמנה מעלות השחר ובלבד ששמונה עשרה יתחילו אחרי נץ החמה
הזמן הוא עד ארבע שעות זמניות מעלות השחר את תראי יש מה שנקרא סוף זמן תפילה ויש בזה שתי דעות, דעת הגר"א ודעת המגן אברהם מתי בדיוק סוף זמן תפילה אחרי זה אפשר להתפלל עד חצות אבל זה כבר לא נקרא תפילה הזמנה

מנחה - אפשר להתפלל החל מחצי שעה זמנית אחרי חצות היום שגם הוא מתחשב לפי שעות זמניות כך שחצות זה לא שתים עשרה בדיוק
אפשר להתפלל עד השקיעה ובדיעבד רק אם לא הספיקו אפשר להתפלל עד שלוש עשרה וחצי דקות אחרי השקיעה

ערבית - זמנה משקיעת החמה נהגו אבל או להתפלל מצאת הכוכבים או להתפלל בשקיעה כבר ולקרוא שוב קריאת שמע של ערבית לאחר צאת הכוכבים
אפשר להתפלל עד חצות הלילה לכתחילה וככה החיוב לעשות אם לא מספיקים מחמת אונס אפשר להתפלל עד עלות השחר

כל הזמנים לפי ההלכה נקבעים לפי שעות זמניות
שעות זמניות זה אומר שבמקום לחלק את היממה לעשרים וארבע חלקים שווים מחלקים את זמני האור והחושך כל אחד לשתים עשרה חלקים אבל בגלל שלפעמים זמן האור יותר מהחושך או להפך יוצא ששעה זמנית אינה שוות ערך לשעה רגילה

ספרדייה חייבת לפחות בתפילה אחת ורצוי שזו תהיה שחרית אשכנזייה בשתים
^^ זה לא מדויק כי בתוספות הראשון בש"ס מובא וכך נפסק להלכה שנהגו גם להתפלל בשקיעה או אפילו לפניה ובלבד שיקראו קריאת שמע של ערבית אחרי צאת הכוכבים