סיפור ארוך אבל אני לא יודעת מה לעשות אז עזרה

הכרתי מישהו לא מזמן דרך חבר ממש טוב שלי ואפילו יצאנו פעם אחת השבוע לסוג של דייט ממש קרוב לבית שלי כי בכל זאת יש אזעקות וההורים שלי ממש לחוצים והכל, חשוב לציין שכשיצאנו גם החבר הטוב שלי שהכיר בנינו היה שם אבל ממש מרחוק וסוג של צפה מהצד בשביל להשגיח. אני ואותו בחור שהכרתי ונפגשנו, רוצה להפגש עוד פעם וגם אני, שוב קרוב לבית שלי וקרוב למרחב מוגן כדיי שאם חלילה יש אזעקה אז לא תהיה בעיה, כשבאתי לדבר על זה עם ההורים שלי שאני רוצה לצאת איתו שוב הם התחילו להיות ממש לחוצים ולהמציא מלא תירוצים אחד על השני למה לא לצאת. קודם האזעקות, ואז הבחור, ואז שלא יחטוף אותי או משהו חלילה, בקיצור מלא תירוצים כאלה ואחרים, וגם כשאמרתי להם שלא נהיה לבד, ושנהיה קרובים למרחב מוגן כמו פעם קודמת ושהם אפילו יכולים לראות אותו, הם לא רוצים וזה מרגיש חונק ואני לא ממש יוצאת בדרכ, לא כי אין לי חברים אלא כי פשוט לא יוצא לי או שאין לי כוח או שרחוק לי. בכל אופן דיברתי איתם שאני רוצה להפגש איתו ואז אמא שלי אמרה שאני "מחפשת גברים לצאת איתם" ושאין לי חברות ושאני רודפת גברים (חשוב לציין שלא היה לי בן זוג מאיזה כיתה ח וכרגע אני יא ובחיים לא נפגשתי עם גברים לבד חוץ מאחד). עם זאת הסיבה הכי גרועה שהייתה לה היא להגיד שאני בת 16 ושלא מתאים לי חבר בגיל הזה. בכל מקרה אני לא יודעת מה לעשות ואיך להתנהל כי זה מרגיש מאוד סוגר אותי ואני מדברת עם אותו בחור כל יום כל היום ובכל מקרה זו לא פעם ראשונה שאנחנו אמורים להפגש אז אני לא יודעת מה לעשות (':