14 תשובות
היי אחי, אתה ממש לא כישלון!!
אף פעם לא מאוחר מידי להתחיל מחדש, ותמיד אפשר להשלים בגרויות ולהתחיל דף חדש.
אם אתה רוצה מספיק, תאמין לי שתצליח ותוכל.
אני מאמינה בך!!
אנונימית
שואל השאלה:
אבל מה אעשה בגיל 18? 19? אחרי התיכון?
אנונימי
אתה לא כישלון
בית ספר זה לא מדד לאינטליגנציה למרות שכל המערכת הזאת גורמת לנו להרגיש שזה כן
כנירא שאתה אחד מאותם הרבים שהמסגרת לא מתאימה להם אתה לא טיפש ואתה לא כישלון
הדבר הכי חשוב זה בריאות ותהייה גאה בעצמך שאתה חיי למרות הסרטן זה היישג עצום יש היגדו יותר גדול מתעודת בגרות יפה שתמיד אתה יכול להשלים
כיום יש מלא דרכים להצליח גם בלי ציונים
מה אתה באמת אוהב לעשות? אולי עוד תחביבים חוץ מספורט ואתה עדיין יכול לעסוק בספורט או בתחום הצבא פשוט לא כקרבי
יש מסגרות ואוניברסיטות שמתחשבות במצבים כמו שלך ויש מקומות שיקבלו אותך
אל תחשוב בחיים שאתה כישלון
המחשבה שלך היא הכישלון, אם תרצה שאסביר לך שלח לי הודעה
אני לא משתמשת בתעודת בגרות שלי..
טאני מנהלת סניף ורוצה לפתוח עסק
רטב המיליונרים והאנשים המצליחים בעולם לא למדו בתיכון וחלקם לא בבית ספר בכלל
אל תתיאש!
1. כנראה שיקבלו בגלל שאתה חולה בסרטן
כי הם רוצים להראות שהם מקבלים גם אנשים שונים.
2. אתה לא כישלון אני בטוח שתשתפר בלימודים מקסימום תשלים בגרויות.
מאמינים בך
זה בראש שלך , בוא לפרטי אני אעזור לך
יש מקומות שאפשר לעשות תואר בלי בגות ופסיכומטרי אתה צריך לחפש ולעשות בירורים
אתה יכול ללמוד גם משהו באינטרנט אני לא ככ מבינה בזה אבל אני יודעת שיש אנשים שלומדים לבד תכנות או עריכה וכל מיניי ומקבלים עבודות בלי קשר להשייגים אקדמאים
שואל השאלה:
תודה על העידוד.
אבל בתכלס, מדד או לא. מקומות היום מקבלים על פי בגרות טובה.
ולגבי העבודה בצבא, במה אעבוד אם לא בהיי טק שאני לא יכול להתקבל לשם? בתור פקיד? אבזבז 3 שנים?
אנונימי
תקשיב, אתה יכול ללמוד כל דבר שאתה רוצה לבד ומהר מאוד להצליח בזה ולהרוויח כסף נגיד במחשב. לדעתי אבל אתה יכול בקלות מאוד גם להיות מודל להשראה להרבה אנשים כי חלית בסרטן. אז אני אומרת, תלך עם הכיוון הזה של הספורט, נראה שאתה אוהב את זה, וגם אם אתה לא טוב אתה יכול להתפרסם בקלות בגלל שכאילו חלית בסרטן והמשכת לעשות ספורט וזה מלהיב אנשים וככה להרוויח כסף מראיונות ופרסומות ורשת חברתית ואתה יכול גם ללמד ספורט, לפתוח חדרי כושר משלך או חוגי ספורט וכו' וככה עושים קריירה
אנונימי יקר,
נשמע שאתה כואב ואולי אפילו מרגיש מובס. כאילו שפתאום התפוצצה הבועה ואתה נשאר עם תחושת הכישלון. אני יכולה לשער כמה החיים נראים מאכזבים שאתה צריך למצוא את הכוחות להתחיל מחדש. כמה זה מייאש. אולי זה מעיד על המורכבות שאתה חושב שאכזבת את אבא והיית רוצה שהוא יהיה לצידך תמיד. אולי על המחשבה שהסרטן שינה את מסלול חייך מבלי שתהיה לך שליטה. ואולי אפילו הרצון ליהנות מתקופת הלימודים והמחשבה שהדברים יסתדרו ופתאום הכל משתנה. ואולי גם ההבנה שהחברים התקדמו ואתה נשארת מאחור. כמה זה מטלטל. כמה קשה לקום כל בוקר מחדש ולדעת שיש לך את היכולת לעשות שינוי ואפילו סדר במחשבות וכמה זה מפחיד לעשות את הצעד הראשון. ובתוך הטלטלה אני שומעת כמה אתה מודע, רגיש ומלא תקווה.
אני מתנדבת בסה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ואני מזמינה אותך לדבר עם המתנדבים שלנו ולקבל מענה חם, תומך ולא שיפוטי ואולי למצוא הקלה לתחושת הפספוס וביחד לחשוב על הדרך לדבר עם אבא והצעדים קדימה.
שלך,
מתנדבת סה"ר
במה אתה רוצה לעבוד? יש עבודות שלא צריך להיות אנשטיין בהכל
שיפור בגרויות, פסיכומטרי...
אהוב אתה אלוף
קודם כל עברת כל כך הרבה ואתה ממשיך להלחם
דבר שני לדעת שאכפת לך מהלימודים למרות שקשה לך זה מדהים יש כאלה שיגידו קשה אז אוותר לגמרי

יש מקומות שלא מסתכלים על בגרויות או שלא חייב אליהם תואר
אבל תמיד אפשר ללמוד להשלים בגרויות
כל אחד יכול ללמוד רק צריך למצוא את הדרך שמתאימה לך
אח שלי לא למד כלום כל השנים חוץ מקולנוע ואנגלית ויש משהו שהוא רוצה ללמוד אז הוא לומד נראה לי במכללה לא בטוח שחייב לכל מקצוע בגרות תראה מה אתה רוצה ללמוד
וברגע שתשב עם האדם הנכון אתה תצליח