2 תשובות
חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, הידוע גם בשם "חוק הלאום", הוא חוק יסוד שהתקבל על ידי הכנסת ב-19 ביולי 2018. החוק מבסס את מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ומגדיר את עקרונות היסוד שלה בנוגע לזהות הלאומית והלאומית-יהודית. הנה עיקרי החוק:
1. הגדרה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי: החוק קובע שמדינת ישראל היא ביתו הלאומי של העם היהודי, שבו הוא מממש את זכותו להגדרה עצמית. זכות זו שמורה אך ורק לעם היהודי.
2. סמלים לאומיים: החוק מגדיר את סמלי המדינה הדגל, ההמנון ("התקווה"), והסמל הרשמי (המנורה עם ענפי זית) כסמלים הלאומיים של ישראל.
3. שפה: החוק קובע שהעברית היא השפה הרשמית של המדינה. השפה הערבית מקבלת מעמד מיוחד, עם הבטחה לשימור השימוש שלה במוסדות המדינה, אך אינה מוגדרת כשפה רשמית כפי שהיה קודם.
4. ירושלים כבירת ישראל: החוק מכריז על ירושלים השלמה והמאוחדת כבירת מדינת ישראל.
5. זיקה ליהודים בתפוצות: החוק מציין שמדינת ישראל תעודד עלייה יהודית ותפעל לשמירת הקשר עם יהודי התפוצות.
6. עקרון ההתיישבות היהודית: החוק מכיר בחשיבות ההתיישבות היהודית ומציין כי המדינה תפעל לקידום ופיתוח ההתיישבות הזו.
7. לוח שנה עברי: החוק קובע את הלוח העברי כלוח הרשמי של המדינה, תוך שמירה על לוח השנה הלועזי לשימוש אזרחי.
ביקורת ותמיכה: החוק זכה לביקורות ולדיון ציבורי רחב. תומכיו טענו שהוא מעגן את הזהות היהודית של מדינת ישראל באופן חוקתי ומחזק את זכות העם היהודי למדינה ריבונית. מתנגדיו טענו שהחוק מפלה את האוכלוסייה הלא-יהודית במדינה, במיוחד את הערבים, בכך שהוא מחליש את מעמדם ומשאיר אותם מחוץ להגדרה של שותפות במדינה.
החוק הוביל גם לפסיקות משפטיות ולדיונים בבתי המשפט בישראל, כמו גם להפגנות ציבוריות ולעיסוק פוליטי מתמשך.
1. הגדרה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי: החוק קובע שמדינת ישראל היא ביתו הלאומי של העם היהודי, שבו הוא מממש את זכותו להגדרה עצמית. זכות זו שמורה אך ורק לעם היהודי.
2. סמלים לאומיים: החוק מגדיר את סמלי המדינה הדגל, ההמנון ("התקווה"), והסמל הרשמי (המנורה עם ענפי זית) כסמלים הלאומיים של ישראל.
3. שפה: החוק קובע שהעברית היא השפה הרשמית של המדינה. השפה הערבית מקבלת מעמד מיוחד, עם הבטחה לשימור השימוש שלה במוסדות המדינה, אך אינה מוגדרת כשפה רשמית כפי שהיה קודם.
4. ירושלים כבירת ישראל: החוק מכריז על ירושלים השלמה והמאוחדת כבירת מדינת ישראל.
5. זיקה ליהודים בתפוצות: החוק מציין שמדינת ישראל תעודד עלייה יהודית ותפעל לשמירת הקשר עם יהודי התפוצות.
6. עקרון ההתיישבות היהודית: החוק מכיר בחשיבות ההתיישבות היהודית ומציין כי המדינה תפעל לקידום ופיתוח ההתיישבות הזו.
7. לוח שנה עברי: החוק קובע את הלוח העברי כלוח הרשמי של המדינה, תוך שמירה על לוח השנה הלועזי לשימוש אזרחי.
ביקורת ותמיכה: החוק זכה לביקורות ולדיון ציבורי רחב. תומכיו טענו שהוא מעגן את הזהות היהודית של מדינת ישראל באופן חוקתי ומחזק את זכות העם היהודי למדינה ריבונית. מתנגדיו טענו שהחוק מפלה את האוכלוסייה הלא-יהודית במדינה, במיוחד את הערבים, בכך שהוא מחליש את מעמדם ומשאיר אותם מחוץ להגדרה של שותפות במדינה.
החוק הוביל גם לפסיקות משפטיות ולדיונים בבתי המשפט בישראל, כמו גם להפגנות ציבוריות ולעיסוק פוליטי מתמשך.
בנוסף למה שענו פה את יכולה פשוט לחפש את הניסוח של החוק עצמו באינטרנט ולקרוא אותו.
באותו הנושא: