כתבתי שיר על השביעי באוקטובר. מה אתם חושבים? אשמח שכולם יקראו עד הסוף

נאמנים לא למחוק בבקשה זה מאוד חשוב לי. תודה

הכאב בועט בי כמו סופה,
שנה חלפה ואין לה נחמה.
מסיבת נובה שהייתה חלום,
הפכה לזיכרון שלא נותן לנשום.

צעירים רקדו באור עולה,
הייתה שמחה, הייתה תקווה גדולה.
האדמה רעדה, השמש נעלמה,
והמוות הגיע פתאום, כמו נשימה נעלמה.

בין אבק ורעש, השקט נפל,
חיים נקטעו, הלב נשבר מהר על גל.
זעקות נשמעו בשמי הסתיו הקר,
ואנחנו לבד, אבודים בין אש ודרדר.

העם כולו בוכה, דמעות ללא סוף,
על היקרים שנפלו, על פצע שלא יכובס.
איך נמשיך כשהנשמה קרועה?
איך נקום כשהתקווה נקרעה?

שנה חלפה, ואנחנו עוד כאן,
מחפשים כוח להרים את הזמן.
יום יבוא, אולי הלב יתרפא,
אבל את הכאב הזה תמיד נישא.