אני מרגישה שרק אני לא שמחה

אני בכיתה יא, מכיתה ז הסתובבתי עם אנשים שיש להם חרא חיים, כמוני. הרגשתי שהם מבינים אותי. פתאום אני קולטת שעבר כל כך המון זמן ואותם אנשים החלימו, הם שמחים, הם במקומות טובים, ואני לעומתם - לא. אני מרגישה תקועה באותו המקום מכיתה ז. איך להיות שמחה? נורא לי.
אני בכנות חושבת שאני מקנאה בהם ונורא לי להודות בזה כי אני בטוחה שהם עשו דרך כדי להגיע לאן שהם היום אבל למה אני לא מצליחה לעשות דרך משלי ולהחלים?