אני לא מרגישה שמחה יותר.

אני מבין אותך, זה קורה לי מלא לאחרונה.

מבינה אותך לגמרי ככה נראות כבר שלושה שנים אצלי :)

תמיד שאת אומרת "אני רוצה להתאבד" תחשבי שאם תתאבדי מה זה יעשה למשפחה שלך, לחברים שלך, לאנשים שאת חשובה להם. הם לעולם לא יצליחו להתקדם הלאה, הם תמיד יאשימו את עצמם שהם עשו משהו לא בסדר או שלא היו מספיק מעורבים בחיים שלך, זה תקופה, וזה עובר.

אני באמת מבקש שלא תעשי את זה.
את צעירה ויש לך את כל החיים לפניך, תתני לעצמך הזדמנות. אני רוצה ממך דבר אחד, תני לעצמך שבוע/ חודש להבין איפה החיים שלך השתבשו ולנסות לתקן, התאבדות היא לא הפיתרון.
בואי נגיד שהתאבדת, מה קורה אחר כך? מה זה פתר לך? כלום, רק הוביל אותך למקום שחור וריק.
אני מבטיח לך שהכל ישתפר בזמנו, כי בסופו של דבר דברים תמיד חוזרים לאמצע.
את הכל אפשר לפתור עם מעט עזרה מקצועית, אל תשמרי בעצמך את מה שאת רוצה להגיד ואת מה שקורה לך, תפרקי למבוגר אחראי שאת סומכת עליו/ ליועצת/ לקו תמיכה(ער"ן, סהר), את לא לבד!!! אנחנו תמיד פה בשבילך!
נכון אולי את עכשיו את סובלת, אני מניח ממה שרוב בני האדם סובלים, דימוי עצמי נמוך, חוסר בחברים, דיכאון ותחושת ריקנות, אבל בכל יכול להיפתר! רוב האנשים עוברים גלואו אפ לקראת גיל 20, החוסר בחברים תלוי בך ופשוט תצרי קשר ילדים, בקשר לדיכאון תצרי קשר עם מבוגר אחראי/ קו חם או משפחה, מי שיכול לעזור!
תראי כמה פתרונות יש, התאבדות זה לא הפתרון היחיד.
אני תמיד בפרטי לעזרה!

מוזמנת לפרוק, ממליצה לך לערוך את השאלה שלא יביאו לך משטרה ותזכרי שלא תמיד נשארים באותו המקום, עם אותם אנשים.. דברים משתנים וגם את, את תלמדי איך להתמודד עם דברים ולהיות חזקה יותר עם הזמן, אל תוותרי על עצמך את יכולה להיות שמחה, אין לנו הרבה שליטה על החיים שלנו וזה מעצבן אבל את כן יכולה לקחת דברים בחיוביות תמיד להציב לעצמך מטרות ולעשות הכל כדי להגיע אליהן, שתרגישי שיש לך בשביל מה לחיות תעשי דברים שאת אוהבת תשני דברים אל תשארי באזור הנוחות מבטיחה לך שיהיה בסדר תמיד יהיו תקופות כאלה תלחמי על עצמך

כתוב בתורה שאם בנאדם שולח יד בנפשו, הוא יסבול קשה בעולם הבא

מה הקשר אבל למה תמיד מקשרים הכל לאלוהים

מה את רוצה? זה שאת לא מאמינה באלוקים ובטוחה שלא יקרה לך כלום או לא יודעת מה, זאת הבעיה שלך אני רק מזהירה אותה כי היא תסבול בעולם הבא כתוב בתורת הקודש קודשים ועם יש לך בעיה עם התורה או משהו בסיגנון את יותר ממוזמנת להישרף במקום

במצב כזה, לנסות "להפחיד" בן אדם לא עוזר למצב שלו זה אפילו לא עניין של אמונה

יקרה,

נתקלתי בהודעתך ולא יכולתי שלא להגיב, שומעת אולי את התחושה של העצבות שמלווה אותך, הייאוש ואולי גם המחשבה שפני הדברים לא יכולים להשתנות. לא כתבת מעבר, ולכן אני רק יכולה להניח כי חוויה פנימית כזו עלולה לעייף ואף לערער. ובכל זאת, בחרת לשתף ולכתוב פה את אשר על ליבך..
אני מתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת. אני מזמינה אותך, אם תרצי בכך, לשוחח איתנו בצ'אט בשיחה אנונימית, אישית וללא שיפוטיות. נקשיב, נתמוך וננסה לסייע.
מצרפת לך לינק שניתן דרכו להתחבר ישירות לצ'אט.
אנו כאן בשבילך.

שלך,
מתנדבת סה"ר

אני גם כך
אבל אני יכולה להגיד לך לעשות דברים שמחים אותך נגיד לצאת עם חברות או סתם לטיול לרעות את העולם הוא ממש יפה שחושבים על זה , ואם את עדין חיה זה אומר שאת צריכה לעשות עוד משהו אז תנסי להיות שמחה ואל תעשי שטויות כי אחרי זה את תסבלי יותר בגללם

דברי עם ה'