היוש אם תוכלו לעזור לי אני אשמח

הייתי בזוגיות במשך כמעט שנה שבה נפרדנו וחזרנו ואז נפרדנו וחזרנו לקשר בלי להיות ביחד וזה היה מסובך בקיצור.
נשארנו בקשר בתור ידידים בתקווה שאולי זה יעזור לנסות הכל מחדש הוא היה משחק את עצמו מקנא לי ואני באמת הייתי מקנאה לו ואהבתי אותו בכמויות מטורפות שבחיים לא אהבתי ככה.
אם הזמן השיחות עברו מיום יום לכמה שעות בשבוע ואז כמה פעמים בחודש ואז שיחה פה שיחה שם
השתדלתי לרדת מהעניין ולאט לאט התחלתי להבין שזה רעיל ברמות (אני לא יכנס למהלך כל הקשר אבל מדובר גם על זה)
החלטתי שאני מפסיקה לחייג ואם הוא צריך משהו הוא מוזמן לחייג ובמשך כמעט חודשיים לא שמעתי ממנו כלום.

הכרתי מישהו חדש בזמן הזה ולאט לאט ירד לי ברמות מהאקס
כרגע אני והוא בזוגיות ואני מרגישה הכי בנוח איתו בעולם וזה מרגיש לי הכי נכון שבעולם והוא באמת גבר החלומות שלי.
רואים שהוא אוהב אותי וגם אני אוהבת אותו ברמות פשוט משום מה אני עדיין מתגעגעת לתקופות הטובות עם האקס שלי בתחילת הקשר.
איך שהאקס שלי שמע שיש לי מישהו הוא חייג אליי באיזה לילה וניסה לדבר איתי וסיימתי את השיחה בקצר וקולע
"אם זה לא משהו דחוף אל תחייג לפה"
לא היה לי את הצורך לדבר איתו כמו בכל פעם
וגם עכשיו אני לא רוצה לחזור לדבר איתו או משהו כזה טוב לי במקום שלי ואני שמחה שאני יותר לא בלופ הזה עם האקס אבל אני מרגישה רע עם זה שעדיין קשה לי עד הסוף עם הזכרונות והגעגועים המוזרים האלה שפעם אני שונאת אותו ופעם אני מתגעגעת
אני איכשהו תמיד מחפשת להשוות איפה החבר הנוכחי שלי יותר טוב וגברי ממנו.
ואני גם לא מבינה את זה שוואלה הוא המשיך בחיים שלו בזמן שנלחמתי עליו ועד שוויתרתי הוא ניסה לחזור לי לחיים

מה נסגר איתי זה לגיטימי או שזה רע במצב הזה שכבר יש לי מישהו?
כי אני באמת לא רוצה לעזוב בשביל שטות כזאת אבל אני מפחדת שבסוף איכשהו אני יצא חרא בקטע הזה עם הבן זוג שלי כי אני באמת אוהבת אותו יש לי פשוט בלבלות מוזרות בראש.

וממש סליחה שזה ארוך רציתי להסביר כמה שיותר טוב את הסיטואציה.