בבקשה כנסו אני ממש עצובה

כל היסודי לא היו לי באמת חברות וחברים.
רק מידי פעם הייתי משחקת עם מישהי כשהייתי קטנה או באה לבתים של כמה ילדות מידי פעם לעבודה או סתם להיפגש..
בקושי ניפגשתי עם חברים ולא היו לי בכלל...

בחטיבת הביניים היו לי 2 חברות
עם אחת הייתה רק בבית ספר אבל היינו חברות הכי טובות
וגם לה לא היה כל כך חברים , נגיד היא כל הייתה מעורבת בדברים בכיתה אבל לא היו לה ממש את החברות שלה.
וגם לי לא.
הכרנו בחטיבה , הפכנו לחברות , אבל אף פעם לא באמת עישנו עם החברות משהו , לא ניפגשנו אחרי הלימודים בכלל.
היינו הולכות ברגל חזרה מבית הספר אבל ניפרדות ולא ניפגשות אח''כ .
והייתה לי עוד חברה טובה מכיתה אחרת היינו מבלות כל הפסקה ביחד ונפגשות אחר הצהריים כל כמה זמן . היה לנו כיף והרגשתי שהפכנו לחברות ממש טובות אחת של השניה והאמת שזה היה ככה וגם לה לא היו בדיוק חברות קרובות מהבית ספר שלנו.
למרות שהיא התנהגה כאילו זה לא המצב
ולא אכפת לה .
היא סוג של אדם שמציג שהוא עצמאי ולא אכפת לו גם להסתובב לבד והכל .
והיא לא צריכה אחרים.
עכשיו , אני בתחילת כיתה יא אני בת 16 וחצי
וכל כיתה י הייתי במצב נורא.
ממש כבר התנתקתי ריגשית מדברים.
רשמו אותי לבית ספר תיכון אחר מבית הספר שקולט את הילדים מהישוב שלי ...
וחשבתי שיהיה טוב שאכיר חברים חדשים שזה הזדמנות.
ואני וחברות שלי נשמור על קשר..
פחות ופחות ניפגשתי עם חברות מהישוב שלי.. זו שהייתה איתי באותה הכיתה ב ט' גם עברה לבית ספר אחר ממני .
וגם השניה שהרגשתי יותר קרובה אליה.
הם הלכו לבתי ספר מוכרים עם חברים וידידים נוספים שלהם מהשיכבה.
אני לא. הגעתי בשנה שעברה לסביבה לא מוכרת לגמריי וזרה -בעיר אחרת .
אני הילדה היחידה בכל בית הספר הזה או לפחות מינימום בכל השיכבה שלי ש מונה 7 כיתות שלא גרה שם.
אני תלמידה טובה ממש אני יכולה לומר
למרות שגם לי היו קצת קשיים במתמטיקה מידי פעם.