קטע כתיבה על חייל שנפל במלחמה. מה דעתכם ?

אני מפחדת לשכח אותך
את החיוך השובב והמתוק
את בבת הצחוק
אני מפחדת לשכח
את תווי פניך המסותתים
את הפרטים הקטנים
נקודת החן מתחת לשפה
את הריח שלך
את קצב נשימתך
את אהבתך.
אני מפחדת לשכח
את השיר שאתה הכי אוהב
וממה - כמו ילד קטן, היית מתלהב.
אני מפחדת לשכח איך היית קם בבוקר
ואיך אתה אוהב את הקפה
אני מפחדת לשכח
כמה היית מיוחד ויפה
אני מפחדת, פחד מוות
מהשכחה
אז אני עושה הכל כדי לזכור
מתבוססת בכאב, מחטטת בפצעים
מקיזה דם מצלקות שעמדו להחלים.
וזה כואב
לזכור
כל פעם מחדש.
תמיד כשיהיה לי קשה היית מחבק אותי, מלטף את שערי
ולוחש "יהיה בסדר"
מי יעשה זאת עכשיו ?
כשאתה
טמון
בקבר.